דף הבית / חכמת הקבלה / פרשת השבוע / סדום, מצרים וארץ כנען

סדום, מצרים וארץ כנען

בני ישראל עמדו עכשיו בקדש ברנע, בדרום מזרח מארץ ישראל. הם ידעו שיעלו על הר, בגבול ארץ ישראל. מתוך התרגשות, בכך שדוחפים זה את זה, הם רצו למשה עם בקשה: בוא נשלח קדימה מרגלים, כדי שהם יבחנו ויבדקו את הארץ, הם ייעצו לנו באיזו דרך עדיף ללכת, ויאמרו לנו אילו ערים אפשר יהיה לכבוש בקלות, כדי שנדע את מי לתקוף קודם. אך ודאי שלא היה להם צורך בשום מרגלים, משום שלפני העם נע עמוד ענן, לכן היה צריך לחפש כל מיני טיעונים כדי לשכנע את משה לשלוח מרגלים (דבר "מדרש רבא", פרשת שלח).

בני ישראל דרשו לשלוח מרגלים לארץ ישראל, כלומר הם לא נתנו אמון בעמוד הענן, ענן הכבוד, שכיוון אותם במדבר. אבל עכשיו הגיע הזמן להילחם ברצונות האגואיסטיים החזקים ביותר שנמצאים בארץ ישראל, ורק אם העם יגבר עליהם, הוא ירכוש את הדרגה הרוחנית, שהיא "ארץ ישראל".

העניין הוא שה"מדבר" זה מצב בו אנחנו מסכימים ליחס טוב, שווה ורגוע עם כולם, להשפעה פסיבית. זו עדיין לא עבודה אקטיבית עם האגו, מאחר ואנחנו לא מעוררים אותו בתוכנו, איננו מוציאים אותו החוצה. ואילו "ארץ ישראל" (ארץ מהמילה "רצון") זה רצון שמכוון לבורא. עכשיו הארץ הזאת, שבינתיים נקראת כנען, מכוונת לכיוון אחר לגמרי. נמצאים בה שבעה עמים (לפי כמות הספירות), שבעה כוחות שמושכים לכיוון מנוגד כל מי שנמצא ברצונות הללו. כלומר, זו אותה מצרים, רק בצורה עוד יותר רצינית. ולכן אפשר לחצות את ים סוף, לעבור את הר סיני והמדבר, אבל יחד עם זאת, להיכנס למצב של "ארץ כנען" לפני כיבושה על ידי עם ישראל, כלומר לתוך רצונות אגואיסטיים חזקים מאוד שעומדים על המשמר של קיומם.

לפי המצב האגואיסטי, ארץ ישראל הרבה יותר גבוהה מאשר מצרים. עבור פרעה, עם ישראל זו כוונה לפעול בכוונה על מנת להשפיע עם קבלה לעצמם: אני נותן לכם, אבל בסופו של דבר מקבל מכם, כמו למשל בעל בית טוב של איזה מפעל, הוא דואג לעובדים שלו מפני שמקבל מהם רווח, וזה משתלם לו פי כמה וכמה. כלומר פרעה, זה קפיטליסט נורמלי עם חשיבה בריאה. הוא אומר: "לכו, תעבדו ותקבלו הכול: בשר, דגים, ירקות. תחיו איפה שתרצו, תקיימו את הדת שלכם, אני לא אוסר על שום דבר, רק תעבדו! רוצים להתארגן ביניכם אחרת? בבקשה! אבל תחת ההנהגה שלי!". באופן כללי, מדובר בבעל בית טוב ודואג, שלא מדכא את הנתינים שלו עד שהם לא מתקוממים נגדו, כשהם לא רוצים שהוא יהיה בעל הבית שלהם יותר. לכן הוא מוכן לתנאים הטובים ביותר עבורם. רוצים פנסיה? בבקשה! בית הבראה? קבלו! חופשה פעמיים בשנה? בסדר גמור! משכורת שלוש עשרה? טוב! תנאים הכי טובים לילדים: גנים, בתי ספר? אני אעשה הכול! גן עדן! אתה לא צריך לחשוב על שום דבר, אתה רק מבצע מה שאומרים וזה הכול! התנאי היחיד שהוא מציב: "אתם נאמנים לי, ואז טוב לכם". זה נקרא, להשפיע על מנת לקבל. אם אתה לא מסכים לזה, אז יש לך בעיות עם פרעה, לכן צריך לאסוף את כל הכוחות, כדי להתגבר וללכת קדימה. כך היה במצרים.

אבל עכשיו אנחנו מגיעים לדרגה הבאה שנקראת "ארץ כנען", "ארץ ישראל" העתידית. לפי רמת האגו, ארץ כנען הרבה יותר גבוהה מאשר מצרים. וכשנכנס לשם עם ישראל, הדרגה הזאת הופכת להיות עוד יותר אגואיסטית. יש לה שבע תת-רמות שנקראות "שבעה עמים", שבעה רצונות אגואיסטיים. הם עד כדי כך גדולים ומתנגדים לתכונת ההשפעה, להתקרבות, לתמיכה הדדית, לערבות הדדית, שהם מוכנים "לקרוע" כל אדם שמתחיל לחשוב על השפעה ואהבה.

לכן, כשאנחנו מתקרבים קרוב למצב של "ארץ כנען", כלומר לגבולות שלה, אז אנחנו מתחילים להרגיש כיצד מגיע משם קור מוות. אם אתה רוצה להתאחד, לאהוב את הזולת, לקשור עימו קשרים טובים, להשפיע זה לזה, אז אתה מרגיש כיצד כולם שונאים אותך, דוחים אותך. זה הרבה יותר גרוע ממה שהיה עם אברהם, שהציל את לוט בסדום, כי שם כל אחד חי רק למען עצמו. כך אנחנו רוצים לחיות היום. לכל אחד יש הכול משלו, אישי שלו: "יש לי בית, מכונית. בבית אני לבד, במכונית לבד. אין לי צורך באף אחד. אם אני אצטרך מישהו, אני אזמין אותו לשעה-שעתיים ומספיק". זוהי סדום, שכל אחד חי בפני עצמו. לפי חוקי סדום, אם תכניס מישהו ללון אצלך, זה אומר שאתה כבר אויב. אתה מפר את תנאי החברה, שבנויים על כך שלאף אחד אין יחס לאף אחד, אף אחד לא עוזר לאף אחד, אין שום הדדיות בשום דבר. נניח שמישהו מת מרעב, זה אומר שזה מגיע לו, לא צריך לעזור לו, הבורא יעזור. אתה אל תתערב, אין לך זכות, כל אדם מנוהל על ידי הכוח העליון. אלה פילוסופיות עמוקות, עתיקות ופנימיות, שמתבססות על בסיס רציני.

אבל ארץ כנען הרבה יותר גרועה. וכשבני ישראל מתחילים להרגיש: " מה זה הקור הזה שנמצא מעבר לגבול שנקרא "ארץ כנען", אשר עליו צריך להתגבר כדי לכבוש את הארץ הזאת ולהפוך אותה לארץ ישראל?", הם מגלים מכשולים, מדרגה שאינם מסוגלים לעלות אליה. עבורם זוהי חומה סינית שמוגדלת בהרבה פעמים. כלומר, אתה צריך לשנות את האגו הקטן שנשאר, שבפתאומיות מרקיע שחקים, ואז מתגלה מדרגה הבאה עליה אתה צריך לעלות, ואתה כמו גמד ביחס למדרגה הזאת. מה גם שהמכשול הזה הוא אידיאולוגי, חכם. הוא לוחץ, משכנע, מוכיח שעכשיו אתה מבצע מעשה לא נכון לחלוטין, שמכוון נגד הבורא! ומי שלח אותך לזה? הוא בעצמו? איך דבר כזה יכול להיות? זה הרי הכול "בניגוד"! אפילו המסר עצמו "שלח", כלומר "שלח לשם מרגלים", זה נגד התנאי שלו ללכת באמונה למעלה מהדעת, ללכת להשפעה, מבלי לשים לב לשום דבר. אז איך אתה יכול לשלוח מישהו?

יוצא, שהמדרגה עצמה היא בלתי ניתנת להתגברות עבור המוח שלנו, עבור הרגשות שלנו. וכך זה תמיד בעבודה הרוחנית, אתה ניצב בפני מצב אותו אתה בשום אופן לא יכול להבין על ידי השׂכל שלך ואינך יכול להצדיק אותו.

הערה: האדם כל הזמן הולך אחרי עמוד הענן, כלומר באמונה למעלה מהדעת, ופתאום עוצר ושולח קדימה מרגלים…

תשובתי: העם מוכן ללכת קדימה בעיניים עצומות, כמו גורים עיוורים. אבל כדי לעלות למדרגה הבאה צריך לצרף ולהפעיל את השׂכל, כי באמונה למעלה מהדעת בתכונת ההשפעה, אפשר ללכת כשאתה מעלה את השׂכל למדרגה יותר עליונה. לכן נותנים לך להפעיל את השׂכל, ואתה מתחיל להרגיש עד כמה הוא חזק, בריא, עד כמה הכול נמצא בשׂכל, בהבנה, בהכרה, בהרגשות, ועכשיו אתה צריך ללכת למעלה מזה. ובזה מסתכם החטא והנפילה של העם: מצד אחד, הם העלו את עצמם לדרגה של שׂכל בריא חדש, אבל מצד שני, הם לא יכלו להתעלות מעליו. כלומר, לפני כל מדרגה רוחנית מופעל השׂכל, ורק לאחר מכן אפשר ללכת באמונה למעלה מהדעת. כי על מה עוד יש להתעלות, אם לא מעל השׂכל?

הערה: אם נשווה בין סדום, מצרים וארץ כנען, אז אברהם נכנס לסדום כדי להגן על הצדיקים, אנשים נכנסים למצרים בגלל רעב, ואילו לארץ כנען הם הולכים אחרי עמוד הענן, הם מנוהלים על ידי משה, כלומר הנקודה שבלב.

תשובתי: אנשים נכנסים למצרים בגלל רעב, מפני ששם הם מקבלים רצונות אגואיסטיים נוספים, שמעליהם הם חייבים אחר כך להתעלות. ההתעלות הזאת לא ממומשת על ידי כיבוש מצרים, אלא כשהם בורחים משם. כדי להתעלות מעליו הם זקוקים לתורה, השיטה הרוחנית הנכונה. ורק בארץ כנען הם מתחילים להתעלות מעל מצרים, כשהם מזמינים רצונות אגואיסטיים עצומים, שהוגדלו על ידי הנדודים במדבר. דווקא זה מה שמתגלה לפניהם עכשיו.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 30.3.2015

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/lODsh

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest