נתק וקשר

משה אמר לאחיו אהרן: "כאשר כל יכול מינה אותי להיות הכוהן הגדול לשבעת ימי טהרה, אני טיפחתי תקווה נסתרת, שיאפשרו לי להחזיק לתמיד בתפקיד הזה.

אבל מפני שתחילה סירבתי לבצע את דרישתו של כל יכול להוציא את היהודים ממצרים, אז לא ניתן לי להיות הכוהן הגדול. ולכן התפקיד הזה מועבר לך, אהרן".

"אחי, איך אני יכול לנהוג בך בצורה כזאת? שפך אהרן את תחנוניו. איך אני יכול לשמש ככוהן גדול לאחר שבזבזת כל כך הרבה כוחות לבניית המשכן?".

משה ענה: "כפי שאתה צהלת, בשמעך, שהבורא בחר בי להוציא את עם ישראל, כך גם אני שמח, שאתה תבצע את השרות של הכוהן הגדול". (מ. ויסמן, "מדרש מספר", פרשת "שמיני").

מבחינה פסיכולוגית טהורה אפשר להבין שמדובר על שני אנשים. אולם למעשה הדו-שיח הזה מתרחש באדם אחד, כי משה ואהרן מסמלים שתי תכונות מנוגדות.

אהרן, זה החלק השמאלי, משה, זה החלק הימני. לפי טבעם הם סותרים זה את זה, ולכן נדרשת להם עבודה נפרדת.

אף על פי שהם קיימים כאחים, בדרגה של קשר אחד, אבל בין האחים תמיד יש נתק וקשר. כאן מראים לנו איך אפשר להשתמש בשתי התכונות להשפעה טובה ומבורכת על כולם.

משה, זו תכונת ההשפעה והאהבה, קירבה לאברהם. אהרן, זה מתח פנימי, תכונה לא טובה, שוודאי שמתגברת על עצמה ועובדת למען הבורא. שתי התכונות חייבות להשלים הדדית זו את זו.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 18.12.2014

ידיעות קודמות בנושא:
משה ואהרן, אמונה וידיעה
מגוון רצונות
מרגע לרגע