נתינה וקבלה

שאלה: במה שונה נתינת התורה מקבלת התורה בהקשר לחג השבועות?

תשובתי: התורה ניתנת מלמעלה, השאלה האם מקבלים אותה למטה. ולכן חג השבועות נקרא "חג מתן תורה" – אם עברת את השלבים המקדימים של ההכנה, אז נוצרת אצלך ההזדמנות, נותנים לך את התורה, ואתה צריך לקבל אותה בתנאים מסוימים.

לפי תיאור האירועים אנחנו רואים, שלא מספיק סתם להגיע ל"הר סיני", צריך עוד לגלות, זה הר של שנאה. כלומר, אנחנו חוזרים מ"קו ימין" ל"קו שמאל". לכאורה, בשביל מה צריך את זה לאחר הבריחה ממצרים, כאשר כבר התנתקתי מהאגו? אבל התורה אינה ניתנת סתם כך, אני צריך לעורר שוב את ה"מצרים" שבי, את היצר הרע שלי, ובעומדי מול ההר הזה לחבר אותו עם הבורא, עם האור שיכול לתקן אותי.

ואז אני רואה את התנאים שמתגלים בעמידה כנגד האור של האגו שלי, אני רואה אילו יחסים צריך לבנות ביניהם, כדי ש"חשכה כאורה יאיר", כדי שהאגו שלי יהיה דומה לאור, בכך שהתלבש במלואו בהשפעה.

בשביל זה, ללא ספק, צריך לקבל הרבה כוחות של השפעה מבחוץ, מפני שלי עצמי אין את הכוחות האלה וגם לא יהיו. אז איך אפשר לקבל אותם? אני מוכן להתחבר עם כל החברים בתנאים של הערבות ואז זה מאפשר לי הקשר עם כוח ההשפעה הכללי, כלומר, עם האור העליון, עם הבורא. כך מתגלה התנאי העיקרי – אם אנחנו מקבלים אותו, אז נלך לקראת האור, לקראת החיים ואם לא – "כאן יהיה מקום קבורתכם". וזהו תנאי הערבות, אני מבטל את עצמי רק כדי להתחבר.

אם אני מקבל את האמצעי הזה, כלומר את הערבות, את מטרת הבריאה, שהיא התיקון ההדדי של כל הכלים להשפעה, עד לדבקות לאחד שלם לפי העיקרון "ישראל, אורייתא וקוב"ה חד הוא", אז אני מקבל את השיטה, את ההוראה שנקראת "תורה".

ובהמשך אני נכנס למדבר ומתחיל להיתקן. בכל פעם מגלים לי חלקים חדשים של "מצרים", של "קו שמאל", כל פעם אני מוצא בתוכי עבירות, שגגות, זדונות, ומתקן אותם, בכך שעולה לדרגת ה"בינה". כאשר אני אעלה למדרגה הזאת לאחר "ארבעים שנות המדבר", אז אני אהיה ראוי לעבוד עם הרצון לקבל בלקבל על מנת להשפיע. זו כבר עבודה ב"ארץ ישראל", כלומר ברצון שמכוון ישר אל הבורא (ישר-אל).

על ידי מימוש התיקונים הללו אני בונה את "בית מקדש" – כלי מיוחד שלתוכו אני מושך את המאור המחזיר למוטב ואת אור המילוי. כך אני מגיע לגמר התיקון שלי.

ואחר כך מייד מתעוררים כלים חדשים שאינם שייכים לישראל. מהיכן הם הופיעו? העניין הוא שאני לא לקחתי בחשבון את כל הכלים, כי אני ממיין ומתקן רק חלק מהם כדי לכלול את "מלכות" ב"בינה" ולא יותר מכך. עכשיו, כאשר מתעוררים הרצונות של ה"מלכות" עצמה, אני רואה ש"בית המקדש" שלי עומד ב"ארץ ישראל", כלומר, ב"מלכות", שהצטרפה ל"בינה". אבל זה לא מספיק. כי עלינו להגיע למצב שארץ ישראל תתפשט לכל העולם, להחזיר את ה"מלכות" ממדרגת "בינה" ל"מקום" שלה.

באופן כזה, בית המקדש השלישי ייבנה מהרצונות של כל העולם שעוברים תיקון שלם. מכאן ברור, שכל האירועים של ההיסטוריה שלנו היו רק הכנה לתיקון הסופי שאותו אנחנו מממשים היום.

מתוך שיעור על איגרת של רב"ש, 25.05.2012

ידיעות קודמות בנושא:
חג השבועות מלא באור
חג מתן תורה
הכנה לקבלת התורה – אור התיקון