קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
עברנו הרבה גלגולים שהיו קשים בהרבה מהגלגול הנוכחי שלנו. אבל ביחס לסבל והייסורים שעברנו, הגלגול הנוכחי הוא טיול נעים בעולם הזה. אבל הפעם הימצאותנו בעולם הזה היא מיוחדת – לאחר אלפי שנות התפתחות אגואיסטית, קיבלנו התעוררות לצאת מהעולם הזה לעולם העליון, לבצע פריצה רוחנית.
בכל אדם יש ניצן של הרגשת העולם העליון – הנקודה שבלב, שמושכת ודוחפת את האדם ללא הפסק. היא מתעוררת בכאלו נסיבות, שקשה מאוד לדמיין ולהאמין כיצד היה זה אפשרי, כיצד זה יכול לקרות.
העניין הוא שאנחנו נמצאים בשדה רוחני, בבורא. אין חומר גשמי, אין העולם הזה, אלא יש שדה רוחני, שבו קיימות כל הנשמות. והנשמות הן במצב של חוסר הכרה, במצב של תרדמה ושינה. והנה, בכמה מהן מתעורר החשק והשאיפה להתעורר, לגלות את מצבן האמיתי. אבל מאחר והרוחני זו שלמות, אז הרצון שלנו להרגיש אותו חייב להיות גם כן שלם – כלומר אנחנו חייבים לרצות רק אותו!
ולכן אסור לשמוע שום טיעונים כנגד התפתחות רוחנית. אם הנשמה התעוררה, האדם חייב להקשיב רק לה ולא לשום דבר אחר! הרי הבורא בעצמו נתן לאדם הזדמנות להתקרב אליו, ולכן חייבים ללכת לקראת זה בכל מחיר. מובן גם, שהאדם חייב לפרנס את משפחתו בכל ההכרחי לקיום המינימאלי, לכבד את הוריו ולעזור להם לעת זיקנה, אבל, אין לאף אחד זכות להכתיב לו, כיצד לנהוג עם נשמתו!
הרי, הוריי ומשפחתי, וכל העולם מלווים אותי רק בעולם הזה. ואילו אני, נמצא כאן רק בשביל להיכנס לעולם נצחי ומושלם. אך גם ההיפך הוא נכון: גם לי אסור לחייב אף אחד בעולם הזה לעסוק בגילוי העולם העליון. אבל אם הסובבים מאלצים אותי להפסיק ולעזוב את פיתוח ותיקון הנשמה שלי, אז אני חייב לקבל החלטה: להתנתק מהנשמה למענם או להתנתק מהם למען הנשמה, ועכשיו. כל עוד הבורא נותן לי את ההזדמנות לרכוש את העולם העליון.
רשומות קודמות בנושא:
להרחיב את הנקודה שבלב
לראות את העולם דרך נקודת הנשמה
