נשמה יחידה

"וידבר יהוה אל משה לאמר: כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו ליהוה בפקד אתם ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם." (תורה, ספר "שמות", פרשת "כי תשא", פרק ל, פסוקים י"א – י"ב).

"ראש בני ישראל לפקדיהם", זה לצרף לעצמי רצונות וכוונות חדשים, זרים, שנדחו קודם לכן. האדם מתחיל להרגיש את עצמו איתם כאחד שלם כללי.

"ונתנו איש כפר נפשו", זה מסמל, שאנחנו לא סתם מתחברים זה עם זה, אלא כל אחד שמתחיל לעבוד למעלה מהאגו שלו ומתחבר עם האחרים מגלה בינו לבין האחרים את התכונה המשותפת שלנו, את הרצון המשותף. מקודם זה לא היה, לא אצלי ולא אצלם, כי זה נוצר באופן הדדי בינינו. הרצון ההדדי הזה דומה לבורא ולכן נקרא "נשמה".

בעולם שלנו לאף אדם במצבו הרגיל אין נשמה. התכונה הזאת פשוט אינה קיימת. אנחנו צריכים לפתח אותה מתוך המאמצים שלנו, על ידי המשכת האור העליון שיוצר בינינו את הנשמה הכללית, לא בנפרד בכל אחד מאיתנו, אלא רק בינינו.

יוצא, שבעולם קיימים שבעה מיליארד בני אדם, והנשמה לכולם אחת, משותפת, וזה אותו החלל בינינו שהיה מלא ביחס האגואיסטי זה כלפי זה. מעליו אנחנו בונים קשרים חדשים, בכך שמחליפים את האגואיזם ביחס אלטרואיסטי, שזוהי הנשמה שלנו.

באופן כזה מתחיל לעבוד שדה של משיכה הדדית, שבו אנחנו יוצאים מתוך עצמנו וחיים למען האחרים, ובזה רוכשים את הנשמה שלנו. המצב הזה, כאשר כל אחד מתחיל להרגיש את עצמו מחוצה לעצמו: הקודם, הבהמי, האגואיסטי, זוהי הרגשת העולם העליון, הרגשת הבורא.

את זה מלמדת אותנו התורה, שבה נאמר: "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין, כי המאור שבה מחזירו למוטב". השם "תורה" נובע מהמילה "אור".

קודם כל, אנחנו צריכים לגלות בתוכנו את האגו, ובמידת הגילוי עלינו לרצות שהוא ישתנה. כאשר אנחנו משנים את היחס שלנו לאגו, מבלי לבוז לו ומבלי ללחוץ עליו, אלא פשוט לרצות להפוך אותו לתכונה הפוכה, ומבינים שהוא נברא בכוונה כ"עזר כנגדו", אז אנחנו מתחילים למשוך על עצמנו את האור העליון והוא מתקן את האגו הזה.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 26.08.2013

ידיעות קודמות בנושא:
מחצית המטבע שלי
אני עם העולם זה אחד
בדרך אל הדבקות האין סופית

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/1ibp8

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest