נשימה מיוחדת

כנס סנט פטרבורג, שיעור מס' 4

השגת הבורא תלויה בצפיפות החיבור שלנו.

מה זה אומר צפיפות החומר? מידת הקומפקטיות, מידת הדחיסות בינינו. אנחנו צריכים כמה שיותר "להיכנס" זה לתוך זה בכזאת צורה, שבי לא יישאר שום דבר, אני אהיה באחרים. וכך כולם, כל אחד מאיתנו בכל השאר. ומאחור לא נשאר שום דבר, רק הגוף. וכל מה שנקרא נשמה, "נקודה שבלב", ההשתוקקויות שלנו, כל זה בתוך הקבוצה.

הסביבה ששואבת אותי לתוכה, עוזרת לי להתמוסס בתוכה. האם הקבוצה צריכה לחשוב על איך לעשות את זה? אם נאמר בכנות, אנחנו אף פעם עוד לא דיברנו על הנושא הזה.

לראשונה בכנס הזה אני מתחיל להרגיש שכבר אפשר להתחיל לדבר על איך לבנות כזאת סביבה, כאשר אנחנו, בכך שמתרחקים באופן מלאכותי זה מזה, מרחיבים בינינו את המרחק, כדי למלא אותו ב"אור חסדים". ואחר כך להיפך, מצטמצמים בדחיסה גדולה בינינו, אבל כבר לצורך המילוי ב"אור חכמה". אנחנו צריכים בהדרגה דרך פעולות משותפות להגיע לכזאת נשימה. אבל זה יתממש לאחר שאנחנו נתקשר ואז נוכל לנהל אותה.

אתם מתארים לעצמכם איזו עבודה מתרחשת בקבוצה? כולנו צריכים לעבוד יחד, להבין זה את זה, להרגיש זה את זה מבפנים, המילים כאן לא תעזורנה, לא תוכל לדון בזה בשום אופן ובשום צורה.

כך עובדים מקובלים, בכך שיוצרים בתוכם תחום לגילוי הבורא, כל פעם מתרחבים ומצטמצמים.

מתוך שיעור מס' 4 בכנס בסנט פטרבורג, 12.07.2013

ידיעות קודמות בנושא:
קורבן קטן למען מטרה גדולה
להפוך להיות שליט של תוכנית הבריאה
שיתוף פעולה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/BjsYl

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest