נשים, תתאחדו!

כנס בסוצ'י. שיעור מס' 3.

שאלה: הרבה פעמים אני שומעת מחברים, שגברים מסוגלים להתאחד ואילו הנשים לא. וכאשר יש לי סלידה מאחת החברות, אז האגו שלי מיד מופעל: בכל מקרה, הנשים אינן מסוגלות להתאחד ולהתחבר מצד הטבע, כלומר, גם לא צריך להשתדל. איך באמת מתנהלים הדברים?

תשובתי: אני חושב, שבימינו כל זה מטשטש, מתבטל. ודאי, שהאגו הנשי הוא מיוחד במינו. הוא נעול על עצמו, על הבית, על הילדים, וכל השאר ממש לא אכפת לה. ככלל, את האישה כמעט ולא מעניין שום דבר שיוצא מחוץ לשליטה שלה. ואילו את הגבר להיפך, מעניין כל מה שנמצא מסביב. הוא כמו צייד, ואילו האישה, כמו שומרת של הבית.

ההבדל ישנו, אף שבימינו הוא מטושטש מאוד, והנשים מרגישות את עצמן יותר ויותר בטוחות מחוץ למעגל הביתי שלהן, רוצות להשתלט על המרחב הכלל עולמי.

מה שנוגע לחיבור ולאיחוד, אז בתורה נאמר, שמרים, אחותו של משה, איחדה את כל הנשים, ומשה איחד את כל הגברים. בזמן קבלת התורה הנשים עמדו מסביב לגברים וחייבו אותם לקבל צורה מעגלית.

אני סבור, שנשים מסוגלת יותר לאיחוד מאשר הגברים, מפני שיש להן הרגשה מאוד מדויקת: "צריך!". הגבר יכול להיות מוסח לאלפי דברים שונים, הרגשת החיים שלו היא די שטחית.

ואילו האישה, שמתעוררת בה הבנה שמלפנים נמצאת מטרת הבריאה וצריך להשיג אותה בכל מחיר, הופכת לבלתי מרוסנת, עקשנית ועיקשת בהשגת המטרה. כמו נקבה אצל בעלי החיים שמגנה על צאצאיה.

באחריות שלה, האישה בשום פנים ואופן לא נחותה מהגברים, ואפילו יותר מהם! תחושת החובה שלה היא טבעית, ואת זה בשום אופן אסור להוריד מהחישוב.

מתוך שיעור מס' 3 בכנס בסוצ'י, 10.06.2014

ידיעות קודמות בנושא:
המשימה הלא קלה של האישה
איחוד נשים אידיאלי
הייחודיות של הטבע הנשי