קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: כשבקבוצה נערך דיון בנושא מסוים, מופעלים מנגנונים של התנגדות שמפריעים לאדם. האם יוצא מכך שברוב הזמן אנחנו נעסוק במנגנון ההתנגדות הזה?
תשובתי: לא. אני סבור שכאן זה כבר לא אמור להיות. בשלב ההכנה האדם צריך להגיע לייאוש מהעבודה עם האגו העצמי. הוא כבר צריך להבין שאין בו חיים.
צריכים להבין, שאם אני רוצה להשיג את השלב הבא של ההתפתחות שלי, את המימד הבא, היציאה לדרגת ההרמוניה עם הטבע, אני חייב להתאכזב מההתפתחות האגואיסטית שלי ולא לנפח את האגו, אחרת הוא פשוט יהרוג אותי. הוא לא ייתן תקשורת אינטגרלית עם האחרים, לא ייתן לי את אותו הכלי שבעזרתו אני יכול להרגיש את ההרמוניה של הטבע ולהיכנס לתוך המימד הזה, לדרגה הזאת.
אני צריך לעזוב את האגו שבכל דרגות ההתפתחות הקודמות שלי. נקודת המפנה, ההתפצלות, המשבר, שאותם אנחנו עוברים היום, מובילים אותנו לכך, שאנחנו באמת "נישבר" ונשאיר את כל האגו שלנו למטה.
לפני האנושות ניצבת בעיה גדולה: להרגיש את אותו האגו העצום שאותו השגנו, להתאכזב בתוכו, לעזוב אותו מתוך אילוץ, להיווכח בסופיות שלו, בחוסר התכלית שלו, בנזק שלו, ולדחות אותו לגמרי. זה נקרא השלב של "הכרת הרע". אנחנו חייבים לעבור אותו.
אם מדובר על קבוצה שכבר נכנסת לתוך הרגשת דרגת ההתפתחות הבאה של האדם, אז כאן צריך לקחת אנשים שמוכנים פנימית להיפרד מהאגו. הם צריכים להבין שהם חייבים פנימית להשתנות לחלוטין, כאילו שמכניסים דיסק עם תוכנה חדשה לתוך המחשב, מוחקים את התוכנה הקודמת ומתקינים תוכנה חדשה לגמרי.
אני מוכן ש"יפעילו" אותי מחדש, יעשו לי "שדרוג" מלא. אני מוכן לזה, מפני שבשלב של הכרת הרע נוכחתי לדעת שהאגו שלי רק מזיק לי, אני תופס אותו כרע.
כשאנשים מגיעים להכרת הרע, ובעיקרון מסכימים לנסות באופן תיאורטי להתעלות מעל האגו שלהם, הם עוסקים בכך בקבוצה עם שני מדריכים שמכוונים אותם במקצת, ובו זמנית משתתפים יחד איתם. והקבוצה מתחילה בהדרגה להרגיש היכן קיימות אצלה ה"יציאות" הפסיכולוגיות הללו מעל לאגו שלהם, לפסיכולוגיה אלטרואיסטית חדשה זו, לדרגה שנקראת ה"טבע".
מתוך שיחה מס' 17 על חינוך אינטגרלי, 28.02.2012
ידיעות קודמות בנושא:
האדם של היקום
כל רגע בתנועה אל המטרה
ערובה להצלחה
