דף הבית / קבלה לעם / קבלה למתחיל / נקודת מוצא שגויה

נקודת מוצא שגויה

שאלה: על פי חכמת הקבלה, אדם שעומד לחקור את העולם, או רוצה להבין ולהרגיש את העולם, מלכתחילה הגישה שלו לא נכונה, נקודת המוצא שלו שגויה. מדוע?

כי מה שאנחנו יכולים לחקור לפי החושים שלנו, אנחנו חוקרים. וזה המדע הרגיל שפיתחנו במשך אלפי שנות ההתפתחות שלנו.

אנחנו יודעים על חלק מהמדענים במשך ההיסטוריה, על חלק מהם אנחנו אפילו לא יודעים, הם נעלמו, וגם מה שכתבו וגילו, הם רצו להשאיר לנו אולי את תוצאות המחקר שלהם בטבע, אבל זה לא נשאר. בכל זאת, בסך הכול זאת מסורת, זו מעין מסירה מאחד לשני. וכך אנחנו התקדמנו עד היום הזה.

כל מה שאנחנו חוקרים, אנחנו חוקרים מתוך המבנה שלנו, מתוך זה שאני בנוי כך, אני רואה, שומע, מתוך הגישה שלי למציאות שנתפסת בתוך החושים שלי.

עכשיו אני יכול להרחיב את כלי הקליטה שלי, את החושים שלי, כמו עם מיקרוסקופ, פנימה לתוך החומר, עם טלסקופ, החוצה, עם חיישנים, אני אוכל להגביר את הרגישות שלי. אבל מדובר על אותם החושים.

יש לי חמישה חושים, אבל העיקר זה הראייה והשמיעה. כי בטעם אני כמעט ולא משתמש, אני ה"מדבר" משתמש לעצמי, חוש הריח כבר לא בשימוש, אני לא שייך לעולם ה"חי", עולם המדבר לא משתמש בחוש הריח, הוא הרס בעצמו את חוש הריח שלו. ובחוש המישוש גם כן אני משתמש רק בטווח קצר, במה שנוגע בי.

זאת אומרת, התפיסה שלי בעולם הסובב אותי, שנמצא כאן סביבי, היא מוגבלת מאוד. ולכן כמה שאנחנו נתקדם בתפיסת המציאות, עם הכלים הנוכחיים שיש לנו, זאת תהיה תפיסה מאוד מוגבלת, ואנחנו לא נדע היכן אנחנו קיימים.

מתוך התכנית "עולמות נפגשים – קבלה ומדע" מס' 4, 12.5.2014

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/nXzRy

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest