דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / "נקודת ההלחמה" של הנשמות

"נקודת ההלחמה" של הנשמות

אפשר לבקש רק על החיבור, על נקודת ההלחמה של שני חלקים. רק על זה דנים, ורק סביב זה נוצרות כל הבעיות ובגללה נערכות כל המלחמות. לנקודת ההלחמה הזאת בין שני מרכיבים יש משמעות גורלית במצבו של העולם, בה מתרחש כל המאבק ומתפתחת כל המציאות.

אפילו אם אני מבקש על עצמי, זאת אינה בקשה עבור העניינים האישיים שלי, אלא על זה שאני לא דבוק עם הכלל. העולם הוא שלם, הכול בו אידיאלי, חוץ מכלי אחד מקולקל. היה איזה כלי והוא נשבר. רק על התיקון של הכלי הזה אנחנו יכולים לבקש, ואין יותר על מה לבקש. ואתה בא ומבקש על עוד הרבה דברים אחרים.

אבל אומרים לך: "זה לא נכון, אתה טועה! הכול בסדר! ממה אתה לא מרוצה? אתה צריך רק דבר אחד: לתקן את הכלי הזה. אם אתה תתקן ותדביק את הכלי חזרה לכלי שלם, אז אתה תמצא בתוכו תענוגים: מאכלים טעימים, ידע, רגש, חום, בריאות, כל מה שרק תרצה. אתה רק צריך לתקן את הכלי הזה, להדביק אותו חזרה".

אבל אתה אומר: "לא, אני רוצה משהו נעים וטעים!". ואז עונים לך, שזה בהכרח יהיה ברגע שאתה תחבר את הכלי והוא יהיה שלם. ברגע שאתה תרכיב אותו מכל החלקים, אז אתה תגלה בו את כל המילויים. אבל אנחנו מבקשים כל מה שרק רוצים, רק לא את זה! זו לא רק הבעיה שלך, אלא בעיה של כל אדם אחר בעולם. אנשים לא מבינים שרק בדרך כזאת הם מגיעים לתיקון, רק בחיבור.

וכל הדתות, האמונות, הבעיות והמלחמות מתרכזות רק סביב הבעיה הזאת: להתחבר או לא להתחבר. ניתן לנו האמצעי שמאפשר להגיע לחיבור ולפתור את העולם מכל הבעיות, מכל השנאה. כי ברגע שאנחנו מתחילים להתחבר, אז כל הטבע מתחיל להיות מחובר, כל הדרגות של הדומם, הצומח והחי. הזאב והכבש יחיו יחד בהרמוניה ויצייתו לילד הקטן, כמו שכתוב בנביאים.

הכול תלוי רק ברצון שלנו לגרום ולהשיג את החיבור. אנחנו נוכל לתקן את כל המציאות, את כל החיים על ידי כאלה שינויים, שכביכול אין להם שום קשר לבעיות, אבל הכול תלוי בחיבור שלנו. אנחנו רק צריכים לבקש שנהיה מחוברים, מולחמים, כדי שישלוט בנו כוח הטוב. אנחנו פונים לכוח הטוב הזה (לבורא, לתכונת ההשפעה והאהבה) שהוא יתקן אותנו וימלא אותנו.

אין שום דבר חוץ מנקודת האיחוד, טיפת האיחוד. כל העולם הזה שאותו אני רואה עכשיו, זה גילוי של כל התופעות שמנוגדות לאיחוד. דווקא בגלל זה אני רואה סביבי כוכבים, כדור הארץ, בני אדם, וזה הכול תופעות שיוצאות מחוץ למסגרות האיחוד. ומסיבה זו התופעות האלה נקראות "העולם הזה".

אז על מה אני צריך לחשוב: על העולם הזה או על האיחוד? אם אני סתם אדאג ואחשוב על העולם הזה, אז כמו שחייתי את חיי בשקר, כך אני גם אשאר בו. וכך אני כל הזמן אשחק במשחק הזה, מסתובב בקרוסלה של החיים. אבל אם אני רוצה לצאת מכל המשחק המכור הזה, ולא אסכים להיות סתם בובה בתוך כל זה, אז אני צריך לחשוב רק על האיחוד.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 25.11.2013

ידיעות קודמות בנושא:
פירוק וחיבור של הנשמה העולמית
כל הצרות של העולם
מריבוי לאיחוד

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/EjfeD

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest