נקודת ההבנה

הרב"ש, שלבי הסולם, מאמר "בא אל פרעה – א'": "וענין הביקוש האמיתי מתחיל דוקא בזמן, שהאדם רואה, שאין הוא מסוגל לעזור לעצמו, אז הוא יודע בבירור גמור, שאין עצה אחרת, אלא לבקש מה', שהוא יעזור לו".

כל זאת בתנאי שהאדם השקיע כוחות רבים בחיבור, רצה ללכד את הקבוצה כדי שהיא תיתן לו חסרון להשפעה ואהבה, הרגיש שהוא אינו יכול, אינו מסוגל, אינו מוכן לזה ולא הגיע להצלחה באיחוד הנכון. הבורא בכוונה שם לאדם רגל פעם אחר פעם כשהוא מתגלה בתור פרעה. הרי למעשה הם אותו הדבר. על זה כתוב: "אין עוד מלבדו". בעולם פועל ושולט רק כוח אחד, שליטה אחת.

בסופו של דבר האדם מגלה שאין ברירה אחרת, שהוא חייב להיכנע, לצעוק, לבקש ולדרוש מהבורא שהוא ישנה את הטבע שלו. האדם מתחיל להבחין שהבורא ופרעה הם בעצם אותו הכוח, שמניע גם אותו. אין לו שום דבר מלבד אותה נקודת ההבנה. היא נמצאת מחוץ לבורא ומחוץ לפרעה. מחוץ לכל הטבע. זהו הניצוץ הקטן, הרשימו, טיפת הזרע הרוחני, הגֵן הרוחני, אותו היסוד שבזכותו האדם מסתכל ורואה שמעל כל הטוב ומעל כל הרע הבורא מוֹלך בצורה שווה.

המשחק כבר מכור ולכן אין ברירה, הוא צריך לדרוש עכשיו שהבורא ישנה את הכול. והאדם פונה בדרישה לכוח העליון.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 22.04.2011

ידיעות קודמות בנושא:
בקשה שלא ניתן לסרב לה
כשמלאה הסאה
המקום שבו אנחנו מחוברים