נקודת ביקורת

העבודה על תיקון עצמי, הסרת ההסתרה וגילוי הבורא, מתחילה מזה, שאני קודם כל מרגיש שיש הסתרה. כי אדם רגיל לא שם לב אליה ונדמה לו שהכול גלוי.

לאחר שהרגשתי את ההסתרה, אני מתחיל לברר שהיא נמצאת בתוכי. לא איפה שהוא ביני לבין הבורא, באיזה חלל פיזי חיצוני, אלא בתוכי, בשׂכל ובלב שלי, בכך שלא מאפשרת לבורא לשכון שם.

ובהתאם לזה אני מחליף ומרחיב את השׂכל והלב שלי, בכך שמחליף את התכונות הנוכחיות לתכונות חדשות. אני דומה לילד קטן שמלמדים אותו להסתכל על העולם ולהרגיש את מה שהוא לא הרגיש קודם לכן.

אני מתחיל לעבוד עם תכונות חדשות, ולאט לאט זה נכנס להרגל ולהפוך להיות לטבע שני שלי. בהימצאי במגע עם התכונות החדשות, אני מפתח כלפיהן רגישות. כך זה עובד בכל מקום, כולל גם ביחס לבורא.

כשאני עובד על ההסתרה, אני דרכה מתחיל לגלות את הפעולות של הבורא עליי. רק שאני צריך להיות בזה מאוד עדין, זהיר וקשוב, כדי לא סתם לברר מה אני חושב, אלא מה הוא עושה כדי שאני אחשוב בצורה כזאת?

מה אני רוצה? רגע, אבל את זה אני לא רוצה! מה הוא רוצה שאני ארצה? כל פעם אני עושה כאלה בירורים.

אין בי שום דבר משלי, כי אין עוד מלבדו. כל מה שיש לי, זו נקודת מומחה חכמה, שמזהה, שכל מה שקיים בי נובע מהבורא. נשארת רק נקודה קטנטנה יחידה שמתוכה אני עוקב אחר עצמי ובודק, כמו מבקר.

כך אני צריך לעבוד עם ההרגשות שלי, עם כל החוויות שלי מהחיים, כדי להשתמש בהן ולממש את מטרת החיים שלי.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 441, 05.10.2014

ידיעות קודמות בנושא:
תעזוב את המנורה הזאת!
תרגיל חדש על העלמה חדשה
נוסחת החיבור בין דומה לדומה