נקודת אל-חזור

אנחנו צריכים להשקיע מקסימום מאמצים להשׂגת המטרה הרצויה ולהיווכח באי היכולת שלנו להשׂיגה. ואחר כך לבדוק, האם אנחנו צריכים ללכת באותו הכיוון, ואולי נרכוש יכולת בעתיד, או בעזרת השׂכל, הרגש והבדיקה להבין שאף פעם לא נהייה מסוגלים ושאנחנו זקוקים לעזרתו של הבורא?

ניתן כבר עכשיו לקבל החלטה שרק הבורא מסוגל לבצע את הפריצה לעולם הרוחני, ליישׂם את הלידה הרוחנית שלנו, מעבר מהרחם שבו אנחנו מנותקים זה מזה למצב של איחוד. בעוברנו את תהליך הלידה, דרך מקום צר מעולם אחד לעולם שני, אנחנו צריכים להתאחד במדרגה רוחנית מינימלית, בכך שניצור קשר ראשוני. האם אנחנו מסוגלים לעשות את זה או לא?

אם כן, אז בואו נעשה, ואם לא אז בואו נדרוש מהבורא כדי שיבצע, אחד מהשניים. נחליט במהירות ונבצע במהירות, ולא נבזבז זמן לחינם. כחוק, היצר הרע מבטיח לנו הצלחה בפעם הבאה, בכך שלוחש לנו שאנחנו עוד לא עשינו הכול, לא קראנו הכול, יש עוד ללמוד משהו, במה עוד לעסוק.

כך פעלנו במשך שנים רבות, ועכשיו הודות לכוח השפעת הקבוצה אנחנו חייבים להודות שאיננו מסוגלים בעצמנו לפרוץ לעולם הרוחני וזקוקים לעזרת הבורא. אז כולנו יחד נתחיל לצעוק ולבקש ממנו, וזהו הכיוון הנכון, כי הרי אין לנו את כוח ההשפעה, אלא רק את כוח הקבלה.

השפעת הקבוצה תספק לכל אחד הבנה שרק הבורא יכול לבנות מערכת קשר בינינו ולאחד אותנו. אנחנו דורשים שזה יתרחש, ולא מסכימים לחלוטין עם האגואיזם שמציע לנו להמשיך לעבוד באופן עצמאי. אין טעם להמשיך, והסביבה מסוגלת להשפיע עלינו בכזו צורה, שכל אחד יוכל לקבל החלטה כזאת.

מתוך שיעור על אגרת נ"ז של בעל הסולם, 12.11.2010

ידיעות קודמות בנושא:
לא דבורים, אלא דבש
עבודה במשׂרה מלאה
עכשיו זהו הזמן הטוב ביותר!

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/uPc3b

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest