"נעשה ונשמע"

laitman_2009-05-27_8216_70.jpg

שאלה: למה לאדם ניתן מלמעלה יותר מידי שׂכל, כך שההרהורים שלו עולים על מעשיו ומבטלים אותם, ובכך מונעים ממנו אפשרות להתקדם?

תשובתי: לאדם ניתן כל כך הרבה שׂכל, בכדי שהוא לא יהיה בהמה! לבהמה יש שׂכל בדיוק כפי שנחוץ לה כדי להתקיים ולחיות, והיא איננה טועה. לאדם ניתן שׂכל יתר על המידה, בכדי שהוא יטעה, יבנה תוכניות לעתיד, יהיה בעל כוונות אגואיסטיות, הכול כדי שישתוקק למדרגה יותר עליונה ויתפתח, ויסבול. הרי הייסורים דוחפים אותנו קדימה.

באדם מתעורר רצון נוסף, הנקודה שבלב, היא מעוררת בו חוסר סיפוק: "מי אני? בשביל מה אני חי? מה זה חיים ומוות?" – הבהמה אינה שואלת על זה.

הבעיה אינה בעודף השׂכל, אלא בשאלה אם האדם מאפשר לשׂכל הגשמי שלו לשלוט בו ולא לתת לעצמו לפעול. אם הפעולות לא מתואמות לשׂכל, השׂכל מנצח ועוצר את הפעולה.

עלינו להיכלל בקבוצה, למצוא יחסים טובים, "קנה לך חבר" – זה נקרא מעשה, כמו שנאמר: "נעשה". ואחר כך "נשמע" – נשיג את דרגת הבינה. על ידי המעשה אנחנו מושכים את אור התיקון של הבינה, והוא משפיע עלינו ונותן לנו את תכונת ההשפעה. אך אם השׂכל עוצר את האדם מהמעשה, הוא אינו יכול להשתנות.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 14.06.2010

רשומות קודמות בנושא:
אנחנו מלמדים כיצד להשתנות!
כיצד להטעין בתוכי את תוכנת החיים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/HTZVC

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest