דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / נער, שזאב וכבש מצייתים לו

נער, שזאב וכבש מצייתים לו

שאלה: במאמר "השלום" בעל הסולם מביא ציטוט מישעיהו הנביא: "וגר זאב עם כבש, ונמר עם גדי ירבץ, ועגל וכפיר ומריא יחדיו, ונער קטן נהג בם". כאשר הזמן הזה יגיע, למי יהיה קשה יותר, האם לזאב עם הכבש או לכבש עם הזאב?

תשובתי: בכל אחד מאיתנו יש זאב וכבש, רצון לקבל ורצון להשפיע. הרצון להשפיע נקרא "כבש", והרצון לקבל נקרא "זאב". הם לא יכולים לחיות ביחד, מחוסר הסכמה הדדית. הזאב יודע שהוא מסוגל לשבוע, למלא את עצמו רק על ידי הכבש, והכבש מפחד שהזאב יאכל אותו. אולם, מצד שני, הזאב יודע שהוא לא יכול לחיות ללא הכבש, והכבש יודע, שללא הזאב הוא לא יכול להתקדם ותמיד יישאר כבש.

לכן יוצא, שהם לא יכולים אחד ללא השני, וגם לא יכולים להיות יחד זה עם זה. אז כיצד הם יכולים למצוא ביניהם איזון, שיתקיים המצב של "וגר זאב עם כבש"? איך שני רצונות מנוגדים, הרצון לקבל והרצון להשפיע, יכולים לחיות בכפיפה אחת?

ודווקא את זה מסבירה חכמת הקבלה, איך זאב וכבש מקבלים זה מזה, נכללים זה בזה. כאשר האדם שלא נמצא, לא ברצון לקבל ולא ברצון להשפיע, מקבל את שני הכוחות האלה כשני "מלאכים", מרכיב את השילוב הנכון ביניהם ובזה בונה את דמות הבורא. לכן "בורא", זה נקרא "בוא וראה". הדמות הזאת מופיעה מכוח הקבלה וכוח ההשפעה.

ואז "ונער קטן נהג בם". כלומר, האדם שבי ירגיש את עצמו קטן ובאותו הזמן יארגן הכול, בזה שכל הזמן בונה את עצמו ואת העולם סביבו בדרך של שילוב נכון של שני הכוחות, זאב וכבש. בין שני הקווים ימין ושמאל, בדרגות עביות שונות נקבע "הקו האמצעי". ו"נער קטן" מנהל את כל השילוב הזה.

מתוך שיעור על מאמר "השלום", 30.11.2012

ידיעות קודמות בנושא:
השתתפות חובה
התוספת שלי לכיבוד המלך
בין שמיים וארץ

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest