דף הבית / חכמת הקבלה / פרשת השבוע / נעלה את הענן מעל משכן העדות

נעלה את הענן מעל משכן העדות

"ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת: ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פארן" (בהעלותך, י', י"א-י"ב).

אם מדברים על השתרעות גיאוגרפית מהר סיני ועד לכניסה לארץ ישראל, אז זמן ההליכה הוא בין שבוע עד שבועיים, ולא ארבעים שנה. אבל העניין הוא, שלעם ישראל היו מעט מעברים והרבה עצירות. הם היו מגיעים למקום מסוים, התמקמו שם עם כל המחנה וזמן ממושך לא זזו ממנו. זה מצביע על כך, שהרבה מאוד זמן וכוחות בולעת ההסתגלות לאותו המקום שאליו אתה מגיע, למרות שבעיקרון אין בו שום דבר חדש, רק מדבר. אז מה קרה שם?

אפילו במצב שמתרחשים בנו איזה שהם שינויים, אנחנו לא מבינים שבתוכנו נוצרים מדרגות הכנה ענקיות. אי אפשר בשום אופן לדלג עליהם, לנטרל, לצמצם, לסלק, להרכיב, לדחוס אותם. לכן העיקר בעבודה הרוחנית, זו סבלנות, סיבולת.

"בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת". בחושך או בענן, ביום או בלילה, אנחנו צריכים להסתיר מעצמנו את הבורא. אם נגלה אותו, מיד נתחיל ליהנות מזה, והתנועה שלנו קדימה אל המטרה, אל התיקון שלנו, כבר תצא מתוך אהבה עצמית, מהנאה עצמית. לכן צריך כל הזמן להיזהר מזה. אבל כש"הענן עולה", זה אומר שהבורא כביכול מגלה את עצמו, כך שמראה במשהו את הכיוון שלו.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 11.2.2015

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest