נעלה אל האור!

שאלה: אם כל כך קשה להישאר בכוונה במשך כמה דקות בזמן קריאת הזוהר, איך אפשר להחזיק בכוונה במשך כל הכנס בערבה?

תשובתי: זה הרבה יותר קל, כי הכנס הרי נערך במקום מדברי נקי, רחוק מכל העולם המודרני. והחברים, גברים בלבד, נמצאים בכוח השתוקקות אחת, בכוונה אחת, והכול מרוכז סביב החיבור.

האדם נמצא תחת השפעה של סביבה כל כך גדולה, בערך אלף איש, שכולם רוצים להתחבר זה לזה, להתעלות מעל לגוף (מעל לרצון האגואיסטי), ולחבר יחד את כל הרצונות והמחשבות שלהם, את הלב והמוח. זאת השפעה כל כך חזקה של הסביבה על כל אדם, מה שנקרא "ערבות הדדית", שללא ספק יהיה לכל אחד קל להישאר כל הזמן בכוונה.

ואם הוא ייצא ממנה, אז זה יהיה באמת רק לכמה שניות, כדי לחזור שוב לכוונה הנכונה, לכיוון הנכון. ובמקרה כזה, הוא לא צריך להצטער על היציאה שלו, אלא עליו לראות אותה כהכרחית על מנת לעלות עוד יותר, כמו שנאמר, "כי מציון (מהיציאות) תצא תורה". ברגע שמתגלות התקלות, אנחנו מייד מתקנים אותן, וכך בכל פעם. ככל שהמהירות של העליות והירידות תהיה גבוהה יותר, כך כל אחד יתקדם מהר יותר.

הקשר עם החברים מתחזק דווקא בזכות כל התיקונים הפרטיים האלה, כשכל אחד יוצא מכוונת החיבור, כוונת ההשפעה הכללית, ושוב נכנס אליה, וחוזר חלילה. על ידי זה הם יכולים להגיע ליישום הקשר הנכון הראשון, שנקרא "להיות כאיש אחד בלב אחד", לפחות בדרגה הקטנה ביותר.

ואז הם מגלים בפעם הראשונה את האור, שקודם לכן עבד עליהם כמחזיר למוטב, ועכשיו הוא יתגלה בתוכם כמילוי. וזה כבר באמת נקרא "גילוי אור התורה". עד עכשיו עסקנו בתורת הנסתר, וממנה הגענו לתורת הנגלה. זה בדיוק ההיפך מדעתם של המוני העם.

כמו שבעל הסולם הסביר ב"הקדמה לתלמוד עשר הספירות", ה"פרדס" (פשט, רמז, דרוש, סוד) בא בסדר הפוך: מהסוד אנחנו מגיעים לפשט. וכך אנחנו עוברים מהעולם הנסתר לעולם הנגלה.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 17.11.2011

ידיעות קודמות בנושא:
כדי לא לשרוף את הזמן לחינם…
הכנס בערבה – ניתוק מההפרעות
בהיכנסנו לעולם הרוחני

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/XMKQS

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest