ניתוח ללא הרדמה

כנס גאורגיה. שיעור מס' 1

שאלה: בספר "השגת העולמות העליונים" נאמר: שכל אחד בעולם שלנו מוכן בעצמו לחתוך לעצמו את הידיים והרגליים כמה פעמים ביום, רק כדי להשיג לפחות פעם אחת בחיים את טיפת הדבקות עם הבורא. האם צריך להבין את זה באופן מילולי או שזו הבעה ציורית?

תשובתי: זו לא הבעה ציורית.

קודם כל, לא מדובר כאן על שום ייסורים שאותם דורשות כל מיני דתות, מפני שכל הייסורים שאדם לוקח על עצמו הם אגואיסטיים: פחד או רצון לקבל שכר גדול.

על מה כאן מדובר?

לדוגמה, כאשר הייתי מעורב בתאונה והייתי במצב אנוש, בתרדמה, אז עשו לי כמה ניתוחים ונשאר עוד אחד שהיה פשוט הכרחי, לא יכולתי לנשום, הריאוֹת שלי היו מלאות בדם. אבל הניתוח כל פעם נדחה בגלל שהרופא המנתח היה עסוק. פעם אמרו לי: "עכשיו יש לו זמן פנוי". אני רצתי בעצמי לחדר ניתוח ובעצמי נשכבתי על שולחן הניתוחים ואמרתי: "אני לא יוצא מכאן, עכשיו אתה תחתוך אותי".

תגיד לי, זה עסק נעים, כאשר חותכים אותך? לא.

אז למה אנחנו הולכים על זה? מפני שאנחנו מבינים שמזה אנחנו מרוויחים בחיים, ישנו תענוג גדול יותר מאשר הייסורים האלה. הכול נעשה בהשוואה.

לכן כדי לספר לנו על מה מסמלת שנייה אחת של קשר עם הבורא, ניתנת כזאת השוואה. אבל זה לא אומר שאתה צריך לחתוך ידיים ורגליים שבע פעמים ביום.

שאלה: אני לא מתאר לעצמי, איך במקרים כאלה לא להרגיש את הכאב, האם לעשות הרדמה מחשבתית?

תשובתי: לא צריך שום הרדמה! מה שאתה מרגיש, לקראת מה שאתה הולך, זו ההרדמה שלך. דווקא בגלל זה אני הולך לקראת תענוג כזה גבוה, שלעומתו כל הייסורים שלי לא שווים שום דבר, כלומר, אתה באמת מפסיק להרגיש, כי אתה מתחבר למדרגה הבאה, מעל לדרגה הבהמית שלך.

מתוך שיעור מס' 1 בכנס גאורגיה, שאלות ותשובות, 05.11.2012

ידיעות קודמות בנושא:
אף לא דקה אחת של ייסורים
תהליך אין סופי
המוות הוא המחיר של התפתחות האגואיזם

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest