דף הבית / קבלה לעם / יהדות וקבלה / חגים ומועדים / ניקיון יומיומי בלב, לא רק בפסח

ניקיון יומיומי בלב, לא רק בפסח

שאלה: למה כל כך חשוב לחגוג את חג הפסח, לשמור ולהקפיד על הכללים שלו?

תשובתי: חג יהודי זה לא זיכרון על איזשהו מאורע בהיסטוריה, אלא צריך להרגיש את עצמנו כאילו כל יום אנחנו יוצאים מממצרים. יציאה מהגלות זה לא אירוע מימי קדם. כל יום צריך לעלות קצת מעל לאגו שלנו ולהתחבר בקשרים טובים זה עם זה.

בפסח אנחנו חוגגים דווקא את העובדה שיש לנו אפשרות כזאת. לאף עם חוץ מעם ישראל, אין אפשרות לעלות מעל לאגו שלו, להתאחד ולהתחיל באמת להרגיש, כיצד אנחנו מתעלים מעל לטבע שלנו.

שאלה: חגים זה כמו תזכורת?

תשובתי: חגים זו תוכנית, שבהתאם אליה צריך לעבוד מיום ליום. הכול תלוי באותה רמה שבה האדם נמצא. אנחנו כל הזמן עוברים למצבים פנימיים מיוחדים, שנקראים פסח, סוכות, שבועות, ט"ו בשבט, ט' באב.

שאלה: אז למה מדור לדור עוברת המסורת לערוך סעודת ליל סדר חגיגית, בה האבות מספרים לבנים על יציאה מעבדות מצרים?

תשובתי: מפני שאנחנו צריכים ללמוד בעצמנו וללמד אחרים באיזה סדר יוצאים ממצרים, כלומר באיזה סדר מתעלים מעל לאגו שלנו ומתאחדים עם אחרים, בכך שבסופו של דבר משיגים ערבות הדדית, איחוד סביב הר סיני (הר של שנאה הדדית). האבא צריך ללמד את בנו דווקא איך להתחבר בצורה נכונה עם אחרים. גם האב וגם הבן (המצב שלי של אתמול ושל היום), שניהם נמצאים בתוכי כל יום. הכול מתרחש בתוך האדם ובתוך העם.

שאלה: מה אפשר לספר לאדם המודרני שלא רואה בעולם הזה שום דבר, חוץ מאת עצמו ומהסלולרי שלו, על הקשר בין אנשים, על יחסים אחרים? אילו חיים חדשים אפשר להבטיח לו?

תשובתי: זוהי הרמוניה כוללת, קשר כזה בין אנשים, כמו בקבוצת כדורגל שמשחקת בשיתוף מלא או אפילו במאפיה שמקושרת בקשרים הדוקים. קשר כזה תמיד נותן לאדם ביטחון, הרגשה טובה של איחוד, שמחה, התכללות הדדית ברצונות של אחרים. הוא יכול להשיג כזה חיבור, שמתוכו הוא יידע כל מה שידוע לאחרים.

אם כולנו נמצאים במערכת אחת, אז בינינו יכולים לזרום מידע והרגשות של כל העולם, ללא שום הגבלות. מדענים מגלים שהמוח שלנו, זה מודם שקושר אותנו עם מאגר מידע כללי שנמצא באוויר.

שאלה: למה הילדים של היום לא כל כך שמחים?

תשובתי: מפני שהם הגיעו לרמה של אגו, שלא יכול להתמלא. בעבר, אם למשפחה היה חדר, הם כבר היו מאושרים. אבל היום כל אחד צריך דירה נפרדת, מכונית שבה הוא ייסע לבד. אנחנו כל הזמן מתבודדים, האדם נסגר בתוכו. אף אחד לא מרגיש את עצמו מאושר, והסיבה היא דווקא בבידוד הזה. אפשר להרגיש שמחה רק מזה שמרגישים כיצד בתוך הקשר שלנו זה עם זה זורמת אנרגיה, כוח, חום. התבודדות זו עבדות מצרים וכדאי לצאת ממנה.

מתוך תוכניתי ברדיו FM103, מתאריך 15.3.2015.

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/qqXWD

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest