דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / ניצוצות של תקווה מעל ערימת הזבל של האגו

ניצוצות של תקווה מעל ערימת הזבל של האגו

שאלה: במה שונה התנאי של החיבור בזמן מתן תורה, מזה שהיה קיים בזמן המעבר של 49 (מ"ט) שערי טומאה ויציאת מצרים?

תשובתי: 49 (מ"ט) שערי טומאה, זה כל הכלים שלנו, כל הלבבות שלנו, ממש כולם בעל מנת לקבל, כולם ממש זבל, וכולם נמצאים למטה. מכל לב ולב יצאה רק "נקודה שבלב", ניצוץ של השפעה, וכל הניצוצין הללו מחוברים יחד.

הניצוצין הללו שמחוברים יחד נקראים "משה". הם רוצים להיות מחוברים עם הבורא ולכן עולים לפסגת ההר. וכל הלבבות נשארים במ"ט שערי טומאה. והגילוי של הבורא שהיה בזמן יציאת מצרים היה דרוש כדי לנתק את הניצוצין מהלבבות, להוציא אותם מהאגו.

מאחר והניצוצין התנתקו מהלבבות, הם יכולים להתאחד לכלי אחד לצורך קבלת התורה. ולאחר שהאור של התורה התקבל, עכשיו צריך כל פעם להוציא חלק מהלבבות, לתקנם, להכשירם ולהעלותם לגובה של אותם הניצוצין.

וזהו השלב הראשון שנקרא "להשפיע על מנת להשפיע", העלאה של הרצון לקבל לגובה של השפעה. ואחר כך עוד יש עבודה ב"לקבל על מנת להשפיע".

מתוך הכנה לשיעור לחג השבועות, 03.06.2014

ידיעות קודמות בנושא:
גאולה בחסות החושך
להתחבר לדרגת "משה"
צריך רק לאסוף את כל הניצוצות ביחד

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/oOrvi

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest