דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / ניסיונות ראשונים

ניסיונות ראשונים

שאלה: ככל שאנחנו משקיעים יותר מאמצים להצלחת הקבוצה, כך אנחנו מרגישים יותר שאנחנו עובדים עבור האגו שלנו…

תשובתי: אתם צריכים לשמוח. הרי זוהי הכרת הרע. בלי לגלות את הרע לא נוכל להגיע לטוב.

אני כבר רואה שמפעולותיי למען הקבוצה אני בסופו של דבר רוצה להפיק תועלת אישית. מה הלאה?

העניין הוא ש"נקודת ההתפקחות" הזאת לבדה אינה מספיקה. אין מה לעשות איתה. הפעולה שלי צריכה להיות מכוונת, צריך להיות לה וקטור. אחרת הכוח הפנימי שלי נשאר פוטנציאלי בלבד, בדומה למנוע דומם. אז מה אם זה מנוע טוב בעוצמה של 200 כוח סוס? מה הלאה?

אני צריך להפעיל את הרצון שלי, לכוון אותו לפעולה מסוימת. זה אומר שאני זקוק לשתי נקודות שמהן ייבנה הווקטור. הכיוון הזה נותן שכל לכוח שלי. לכן הכוח והשכל "מסתדרים" טוב זה עם זה. כך זה צריך להיות.

אז אפילו אם התייאשתי מהיחס שלי לקבוצה, זה עדיין לא יוצר את ההזדמנות לפעולה. עכשיו אני צריך לקשור את המצב שלי למטרה.

נניח שאני פתאום מרגיש שאני ממש נגעל מעצמי. בפעולה אחת שלי, או בכמה פעולות, התגלה האגואיזם: עשיתי את זה למען עצמי, לא יכולתי לכוון את זה למען החברים.

קודם כל צריך להיזכר שאין עוד מלבדו. העניין הוא לא בכך שלא הצלחתי, אלא בכך שהבורא ארגן את הסיטואציה הזאת והבירור שלה עבורי. מתברר שלא יכולתי לעשות שום דבר בגלל האגו שלי, מפני שהבורא רצה ללמד אותי, להראות לי שאני נמצא תחת שליטת האגו. אז מה עליי לעשות? בשביל מה הוא רצה שארגיש את זה? – כדי שבזכות זה אכיר בחשיבות המטרה, תכונת ההשפעה, ההפוכה ממה שהתגלה לי עכשיו.

מהיכן אקח את החשיבות הזו? – מאותו המצב. הרי אין אור בלי כלי, אין הרגשה שהאור והכלי אינם משתלבים בה. בהשוואה למה אני מרגיש שאני רע? – בהשוואה לצורה שבה אני מבין את ההשפעה, הצורה שבה אני מתאר לעצמי שהייתי יכול לנהוג טוב יותר ולהתייחס אחרת אל החברים. אלה כבר שתי נקודות!

אם כך, כיצד אעביר את עצמי עכשיו מנקודת השפלות והגועל שלי לנקודת ההשפעה? מה חסר לי? – חסר הכוח. זה בדיוק מה שצריך לדרוש.

אך גם זה לא הכול. בשביל מה אני אבקש את הכוח הזה? כדי לעשות לעצמי נעים? כדי לא להיגעל יותר מעצמי? הרי האגו שלי סובל מה"גילוי" שאירע לי לאחרונה. משמע שנשארתי אותו האגואיסט שהייתי, רק שאני כבר לאחר ה"סיבוב" השני, במדרגה הבאה של האהבה העצמית. לא, אינני רוצה שהעבודה שלי או התוצאה שלה יהיו לשם הפקת רווח אישי. אני רוצה לעשות מעשה שבו אגרום הנאה לבורא. הוא מתקן אותי ואני רוצה שזה יגרום לו תענוג.

בכך אני מנסה ללכת עוד קצת קדימה, עד כמה שזה אפשרי. אלה הניסיונות הראשונים שלי, שאני צריך ממש "ללעוס", "לטעום" על הלשון, או יותר נכון "לטחון" אותם עם השיניים.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 28.02.2011

ידיעות קודמות בנושא:
רגע החולשה של הכובש המהולל
השלב המסוכן ביותר של הדרך
הוראות השימוש של האגואיזם: אל תשתמש

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/fx2gr

One comment

  1. סער סטון

    אפשר לומר שהמצב הזה אפשרי באדם כתוצאה מ"מישור ייחוס" חדש שנוצר בו (כתוצאה מ"הרגל הופך טבע שני") "אין עוד מלבדו" . בכך מתאפשרת המשך העבודה בתכונה האגואיסטית אך בכיוון חדש (..ברצון הישן..) כתוצאה מהגורם החדש שנכנס לאדם בחישוביו.

    סער

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest