ניסיונות נואשים לפענח את הרב

שאלה: אם המקובל חי בשני העולמות, בעולם הגשמי ובעולם הרוחני, אז איך מתחלקים אצלו הגשמיות והרוחניות? האם הגשמיות משפיעה על ההחלטות שהמקובל קיבל ועל התנהגותו?

תשובתי: לפי הניסיון שלי אני יכול לומר, שאי אפשר להבין את זה מהצד. אדם לא רואה אף אחד מחוצה לו. הוא תמיד רואה הכול דרך העיניים שלו, דרך המוח שלו, דרך הרצון לקבל שלו, דרך הלב. ולכן הוא אף פעם לא רואה אדם אחר כפי שהוא, אלא רק דרך המסנן שלו.

על אחת כמה וכמה כאשר הוא מסתכל על הרב שלו, אז הוא לא יכול לפענח איפה כאן הרוחניות ואיפה הגשמיות. הוא לא יודע בכמה אחוזים אצל רבו הגשמיות גם כן נכנסה לרוחניות. התחתון לא יכול לעשות כאלה חשבונות כלפי העליון.

להבין אפשר, רק אם יש לך בתוכך מערכת "שיפוטית" פנימית זהה כמו שיש לעליון. אבל אם אין לך אותה המערכת, אז איך אתה יכול לשפוט מישהו? לכן זה בלתי אפשרי.

אפילו את עצמך אי אפשר להשיג, מכל שכן מישהו אחר, זה משהו בלתי נודע לגמרי. אנחנו רואים רק דמויות שמצטיירות בנו. לכן כאן צריכים ללכת ב"אמונה למעלה מהדעת" כלפי כל אדם, ובוודאי כלפי הרב. כלפי הרב זה מתייחס במדרגה הרבה יותר גדולה, מפני שבמקרה הזה האגו שלנו מצייר לנו כל מיני החלטות, פעולות, מחשבות, שתמיד יהפכו הכול לטובתנו ויקלו לנו את החיים.

לכן אני לא רואה שום אפשרות אחרת, חוץ מאשר ללכת אחרי הרב בעיניים עצומות ולעשות כל מה שאפשר, כמו שנאמר: "כל מה שבידך ובכוחך לעשות, עשה". ואותו הדבר גם כלפי החבר, כי באופן כזה אנחנו מחזיקים את החבר כגבוה, כרב.

מתוך שיעור בנושא "מורה דרך", 27.02.2014

ידיעות קודמות בנושא:
רצונות מחוברים הם כמו צינורות מולחמים
כביש מרוצף באבני נגף
שׂמחת האמונה במורה