דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / נייר "לקמוס" של הרוחניות

נייר "לקמוס" של הרוחניות

ספר הזוהר נכתב בכוונה בשׂפה כביכול גשמית, ולא בשׂפה של ספירות ופרצופים כמו "תלמוד עשר הספירות", "עץ החיים" או "פתיחה לחכמת הקבלה". עבור המתחילים זה מאוד קשה, אך ברגע שהאדם מתחיל להיכנס ל"עבודת ה'", כלומר רוצה לראות את המתואר בזוהר כתיקון בתוך הנשמה, אז הוא רואה למעשׂה שהשׂפה הזאת עוזרת לו, מחייבת אותו כל הזמן לתאר לעצמו את הפעולות והתכונות הרוחניות.

הוא יכול לבדוק את עצמו: "האם אני נמצא ברוחניות או לא?, האם אני רואה במקום כל הפנים והאירועים האלה את התכונות הרוחניות? או שאני בכל זאת נופל לאיזו תמונה גשמית, ואז כמובן אינני נמצא עדיין ברוחניות".

אפילו אם איזה שהן מילים מהעולם הגשמי שלנו, מעוררות בנו תמונות גשמיות, זה סימן שאנחנו נמצאים ברצון הגשמי הזה. אך אם הן מעוררות בנו תכונות והרגשות רוחניות, זה אומר שאנחנו נמצאים ברצון הרוחני. זה מאוד פשוט, כל אחד שופט לפי מידת הקלקול או התיקון שלו.

ולכן זו בדיקה מאוד טובה, לברר היכן אנחנו נמצאים. יתרה מזה, כשאתה תהיה ברוחניות, יהיה לך קשה לדבר במושׂגים גשמיים, כי הרי הם כולם נובעים מהרוחניות. יהיה לך קשה להבין על מה מדבר אדם אחר, מפני שלפניך תצטייר רק תמונה רוחנית. ניתן להביא הרבה נימוקים מדוע המקובלים בחרו עבור ספר הזוהר דווקא את שׂפת הענפים, והם כולם יהיו נכונים.

מתוך שיעור על הקדמת ספר הזוהר, 03.12.2011

ידיעות קודמות בנושא:
שבעה מיליארד ניצוצות מתנוצצים
מתמונה גשמית לרוחנית

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/EJ0hJ

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest