נידונים לאיחוד

שלטון של חסרי הגנה – הסיפור של פורים הוא מטאפורה שמספרת על התפקיד של העם היהודי ועל הפריצה האחרונה שלו אל השלמות. מרדכי נראה תחילה חלש ומסכן, הוא יושב בשער המלך כאילו בחוסר כוחות, יהודי "גלותי" טיפוסי. וכנגדו ניצב שר רם המעלה, המן, שרואה שאפשר להשמיד את היהודים שנמצאים בגלות.

שאלה: בשביל מה הוא צריך להשמיד את היהודים?

תשובתי: המן מרגיש שהם מהווים הפרעה לשלטונו. כן, היהודים הוגלו ונמצאים תחת שלטון זר וכל אחד יכול להשפיל אותם, אבל למרות חוסר ההגנה שלהם, מסתתרת בקרבם מעלה פנימית עצומה שאומות העולם לא מסוגלים לסבול.

כל הסובבים מרגישים שאין להם את הנכס העיקרי הזה של היהודים, וגם לא יכול להיות לעולם. הם מרגישים שאנחנו מבינים יותר, מקושרים יותר עם איזה סוד קדוש של הבריאה.

אני זוכר שלפני עשרות שנים בערבות סיביר, שאיש מעולם לא ראה שם יהודים, אישה אחת מבוגרת אמרה לי: הבורא אוהב אתכם. מסתבר, שעוד בזמן המלחמה כשאימא שלה גילתה את הכוונות של הפשיסטים, היא אמרה לה: "היטלר לא ינצח, כיוון שהלך נגד היהודים".

הרגש הזה חי באומות העולם. זאת הסיבה שאחשורוש, ובמיוחד המן, רצו להשמיד אותנו. זאת הסיבה שהייתה השואה, למרות שהיה נדמה שלא הפרענו לנאצים. עצם הקיום שלנו פוגע ומכאיב לסובבים, כאילו שמונע מהם שלמות.

אנחנו נתנו לאנושות את התורה, המקור של שתי הדתות העולמיות, אנחנו הנחנו את היסודות לחינוך ולתרבות. אנחנו העם שכביכול מולך על העולם, לא בכוח, אלא בחכמה, בעמקות, בזה שאנחנו עומדים ליד המקורות הנסתרים והכמוסים של הבריאה, מה שאחרים לא יכולים להשיג. וזה מכביד מאוד על העמים.

גורם של איום

אבל לבוא אל הטוב אפשר רק דרך הכרת הרע. ולכן המן נחוץ לנו, הוא גורם שמעורר בנו את הרע, כדי שדווקא עימות איתו ידחוף אותנו אל הטוב. ללא הגורם הזה לא היינו חוזרים לארץ ישראל מהגלות. המן מעורר פחד ביהודים, פחד רציני מאוד לקיומם. ואז מרדכי שולח את אסתר לבקש מהמלך עזרה, כדי שהוא יבטל את גזר דיננו.

בתשובה היא אומרת: "אני לא יכולה. עם מי אני אלך? אני צריכה רצון, חיסרון, דרושה נחיצות, אני צריכה להביא למלך את הזעקה של העם. אין לי מה לומר לו מעצמי. כנוס את היהודים בעיר הבירה ותאמר להם שיצומו ויתפללו לבורא שלושה ימים". אסתר אינה יכולה ללכת אל המלך "בידיים ריקות". היא זקוקה לבקשה שתיוולד רק מתוך "צום", כאשר היהודים לא רוצים שום דבר, מלבד מהחיבור והאיחוד ביניהם. ואת זה מרדכי היה צריך להסביר לאחיו, שרק בחיבור ואיחוד הם יחלצו מהצרה, ואם לא אז הם עומדים בפני מוות. אחד מהשניים.

שתי פנים מלכותיות

אז היהודים היטו אוזן ובראותם שאין ביניהם איחוד, רצו אותו. עם הרצון הזה אסתר הלכה אל המלך והוא באמת עזר. רק שזהו כבר מלך עליון. "אחשטורוש" זהו רק צד אחד של הבורא, הנהגה בתכונה של הדין. וחוץ מזה, יש צד של רחמים.

ובכן, היהודים חייבים להשתדל להגיע להתלכדות ולראות שהם לא מסוגלים לזה. ואכן, אין זה בכוחנו להתלכד באמת. ובכל זאת, כפי שמספרת לנו "מגילת אסתר", אם אנחנו עם החיסרון הנכון פונים לקבלת עזרה מלמעלה, אז אנחנו מקבלים אותה. אז במקום המן, מרדכי יושב על הסוס ואנחנו מגיעים להצלחה, למצב הגבוה ביותר שלנו ולחיים מאושרים.

מתוך תוכניתי ברדיו FM103, מתאריך 1.3.2015, לשמיעת קטע האודיאו, לחצו כאן.

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/UK8YY

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest