דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / ניגוד שמגלה את תמונת העולם האמיתית

ניגוד שמגלה את תמונת העולם האמיתית

"לא תחמוד בית רעך לא תחמוד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמורו וכל אשר לרעך." (תורה, ספר "שמות", פרשת "יתרו", פרק כ', פסוק יד').

בית, אישה, עבד, אמה, שור, חמור, אלה כל הרצונות העיקריים של האדם, שבהדרגה מתחברים בתוכו מה"כלים" החיצוניים שלו ועד לרצונות הפנימיים.

"לא תחמוד", מסמל, שאתה צריך לעבוד עם כל הרצונות בעל מנת להשפיע ולא למען עצמך.

אם עד לרגע זה היה מדובר על מה שיש לך ואיך אתה צריך לעבוד עם זה, אז עכשיו מדובר על מה שיש לאחר ובמה אתה לא יכול להשתמש.

להשתמש, זה אומר "לרצות". זה לא סתם "לא תחמוד" במובן של "לא תיקח", אלא למעשה לא תחמוד, זה שלא תהיה לך אפילו לא קנאה הכי קטנה כלפי הזולת. אז אתה תתחיל להבין שאם אתה תתייחס אליו, אז אתה בכלל לא תראה את הדמות שלו.

כי בדרך כלל אתה רואה באדם קצת טוב, קצת רע, חש כלפיו קצת קנאה וכדומה. אתה לא יכול לראות אותו כפי שהוא, אתה רואה אותו יחסית אליך, או טוב יותר או רע יותר או כך או אחרת. אם אתה לא תסתכל עליו דרך פריזמה של קנאה, צרות עין וכדומה, אז אתה לא תראה את הדמות שלו.

הוא אף פעם לא יצטייר לפניך, מפני שהמצע שלנו דומה לתקליטור הרגיש לאור, שנמצא מאחורי עדשת המצלמה שתופסת את התמונה, משנה אותה לאותות אלקטרוניים ומעבירה לשלט. לכן המצע שלנו תופס הכול רק יחסית כלפינו: עד כמה זה נדמה לי טוב או רע יותר כלפי האגו שלי.

אם אני מסלק את זה יחסית אליי, אז אני לא רואה אותך, אתה נעלם מעיניי. אז מה מתרחש? יוצא, שהעולם לא קיים. מופיע לפניי ריק מוחלט.

כלומר המצב המתוקן מרמז על חוסר הקנאה שבי ושל כל שאר המצבים כלפי אדם אחר והאנושות. במקרה כזה אני מתחיל להבין שאין אף אחד, הכול נעלם. ואז אני צריך למצוא תכונה חדשה לגמרי שתאפשר לי לראות מה בכל זאת קיים.

יוצא, שאם האגו שלי מתבטל, אז כל תמונת העולם מתבטלת, העולם לא קיים. אז מה כן קיים? אין שום דבר, חוץ מתכונת ההשפעה. אבל איך אני יכול לתפוס אותה? – אני מתחיל לשנות את עצמי לפי תכונת ההשפעה הזאת, ובאותה המידה שבה אני לא תואם לה, אני מתחיל לראות את השוני הזה ולהיפך, באותה המידה שבה אני תואם לה, אני מתחיל להרגיש את התכונה הזאת, מפני שנוצר ניגוד. יוצא, שאותו החלק של העולם שבו אני לא תואם לתכונת השפעה, זה בינתיים עדיין אני, ואותו החלק של העולם שבו אני תואם לתכונת ההשפעה, זה הבורא. ואז מופיעים אני והבורא. חוץ מאיתנו אין יותר אף אחד.

וכאשר אני משיג בהדרגה תיקון מלא, אז אני כאילו נעלם ונשארת רק ההרגשה שלי של הקיום של הבורא האחד והיחיד. אבל ההרגשה שלי נשארת. לכן אני מגיע לכך, ש"אין עוד מלבדו".

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 04.03.2013

ידיעות קודמות בנושא:
הדיבר "לא תנאף"
הדיבר "לא תגנוב"
"לא תרצח"

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest