דף הבית / אקטואליה / נזכור את האחדות

נזכור את האחדות

יום השואה הוא הזדמנות לעצור לרגע את מרוץ החיים. על רקע התגברות האנטישמיות בעולם, נולדתי והתחנכתי בוִיטֵבְּסְק, עיירה ציורית בצפון בלארוס, בסמוך לגבול עם רוסיה. כמו בכל עיר אירופאית, חוצה אותה נהר גדול מוקף גבעה, צריחי כנסיות בולטים מבין הבתים וכיכר רחבת ידיים מחברת את הרחובות אל מרכז העיר.

עברו שנים מאז כבשו הנאצים את העיירה במלחמת העולם השנייה, הפכו אותה למחנה עבודה והשמידו מאות יהודים, אבל רוחות המלחמה עדיין נושבות בה. השואה מעולם לא נעלמה, והאווירה בקרב קהילת יהודי ויטבסק נותרה טראומתית, כאילו הם עצמם ברחו ממחנה ריכוז.

כמו בכל משפחה יהודית ממוצעת, ספגתי היטב את הערכים העליונים של חינוך ושאיפה למצוינות ולהצלחה, וכבר בגיל 17 מצאתי את עצמי מנסה להתקבל ללימודים גבוהים באוניברסיטת לנינגרד, סנט פטרסבורג של ימינו. לראשונה בחיי נתקלתי ביחס שלילי רק מעצם היותי יהודי: סירבו לקבל אותי לאוניברסיטה. לבסוף, בזכות נחישות ורצון עז, הצלחתי להתקבל.

להמשך קריאת הכתבה ב YNET

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/uUoa7

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest