אני נוסע לכנס בסנט פטרבורג, לא כדי לשמוע את המורה והחברים, לא כדי לפטפט בחברת ידידים, להשתתף בסעודות, לראות ערבי תרבות, וכולי. לא. אני למדתי זמן רב, והכנס עבורי הוא מבחן.
לפנינו ביקורת מיוחדת ועמוקה: מי אנחנו? למה אנחנו מסוגלים? אנחנו באים בדאגה, ביראה, בחרדה וברצינות גדולה מאוד. אבל, יחד עם זה, אנחנו לא שקועים ומרוכזים בפנים בתוכנו, לא הולכים בפנים רציניות או חמוצות, אלא כרגיל, משלבים את שני הקצוות: שמחה ורצינות.
אני חוזר, הכנס הוא מבחן, ולא סתם מפגש. מהות הכינוס בשבילנו, זו העבודה שעל ידה אנחנו בודקים את עצמנו, האם הכינוס וההתלכדות האלה הם נכונים, מספיקים, כדי לקבל "ציון עובר".
זה לא צריך "לקרר" אף אחד, אלא אנחנו פשוט מחפשים הזדמנות בצורה רצינית ביותר לנענע ולהניע את עצמנו לחיבור הנכון.
מתוך שיעור בנושא הכנה לכנס בסנט פטרבורג, 04.07.2013
ידיעות קודמות בנושא:
אני ממליץ פחות להסתכל לתוך עצמך
לפני, לפני, לפני!
לכנס, עם לבנה בתוך המזוודה