נוסחת השינויים

שאלה: בזמן האחרון, מתוקף תפקידי, אני נמצא בקשר עם מספר פרופסורים ובין היתר אנחנו מדברים על קבלה. אני חייב לומר שהם מבינים את עיקריה, אך לא מאמינים…

תשובתי: נכון. גישתם היא רציונאלית: "אנחנו למדנו כל כך הרבה בעולם שלנו בעזרת מדעים שונים ותת-תחומים במדעים האלה, שהתמונה בעיקרון ברורה. אך הנה, מגיע אדם כלשהו, שלא נראה "משוגע", ומתחיל לדבר על איזה קונספט שלא ברור מהיכן הוא לקח אותו. הוא אומר שזה היסוד לכל המדעים והוא קושר את הכול ל"אורות" ו"כלים".

אך אנחנו לא יודעים על שום דבר כזה. אנחנו לא רואים בעולם ביטויים גלויים של מה שהוא מספר עליו. יכול להיות, שההסברים שלו נשמעים הגיוניים מאוד, אך הוא בונה את חכמתו על הנחה מדומה. "בואו נניח שזה כך" – הוא אומר, ועל ההנחה הזו הוא בונה מבנה שלם משומן היטב, פילוסופיה שלמה.

אבל מדוע אנחנו צריכים לקבל אותה כמדע, אם לפי הקביעות שלנו היא לא מדע? מדע, זה מה שניתן ללמוד אותו לחשוב עליו. והוא אומר שהמדע שלו דורש לחיות אותו, להשתנות מבפנים. על דבר כזה לעולם לא שמענו. מה זאת אומרת "לשנות את הטבע האנושי"? יש לנו תרבות וחינוך, אנחנו מלמדים את האנשים להיות טובי לב, אמפטיים – מה יכול להיות יותר מזה? מה הקשר בין זה למדע?".

המדענים אינם מסוגלים להכיר ביחסיות של התפיסה שלהם. הם אינם מבינים שהשינויים באדם משנים את מציאותו, כיוון שהיא כולה נוצרת על ידי התגובות הפנימיות.

חכמת הקבלה מסבירה את הקשר ההדדי המדויק – במידה שאני משנה את עצמי, משתנה העולם שאני מרגיש. זאת נוסחת המפתח בעלת מקדם קבוע ופרמטר משתנה שמשקף את הכלים, הרצונות שלי, הרגישות שלי, הכוונות שלי, המחשבות וכו'. הם משתנים, אז העולם משתנה.

X- זה אני, K – מקדם בלתי משתנה ו-Y – זה העולם. ואני מדבר עם אלו שמוכנים לשמוע את זה.

אולם למדענים אין מוכנות כזו. חסר להם רצון חדש נוסף שמושך אותם החוצה מתוך העולם הזה. ואם הם לא יתפתחו עד אליו, הם לא ישמעו. כאן צריכה להיות רגישות לא רק לתופעות העולם שלנו אלא גם לתופעות העולם הרוחני.

שאלה: אז מה יוצא? אנשים אינטליגנטים בעלי השכלה גבוהה אינם מסוגלים להבין אותנו?

תשובתי: הם דווקא הכי "עמידים". הרי הם בטוחים שיש להם כבר יסוד מוצק.

שאלה: אם כך, אז למי לפנות?

תשובתי: משל קבלי מספר על מישהו בשם פתחיה שבא לעיר אחת, לקח משם את כל האנשים ה"ריקים" והלך איתם למדבר. הרי אדם שמתעוררת בו שאלה חדשה על הטעם בחיים מרגיש את עצמו אומלל וריקני.

ולהיפך, אם האדם לא רגיש לזה, אם אין לו "כלי", רצון התואם לכך, זה אומר שהוא עדיין לא יצא למדרגה של תפיסה מסוימת.

כמובן, שאנחנו לא מוותרים על הפצה, אך לשמוע את המסר של חכמת הקבלה יכול רק מי שיש לו "נקודה שבלב". האלטרנטיבה לכך, היא להרגיש את עצמך כחיה רצוצה, שלא יודעת לאן לברוח ממבול המכות. אז היא תהיה מוכנה ללכת אחרינו, רק כדי להיפטר מהצרות…

מתוך שיעור לפי המאמר "גוף ונפש", 02.01.2013

ידיעות קודמות בנושא:
מה יש מאחורי הוילון?
כל דרכי הידע מובילות לחכמת הקבלה
שביל הזהב בין מיסטיקה לסכולסטיקה