נוסחת האיזון

שאלה: מה עובד בזמן קריאת הזוהר: הכוונה שלי, הטקסט, או השילוב בין הטקסט לכוונה?

תשובתי: הטקסט לא פועל כאן. האם אתם התפעלתם עכשיו מהטקסט? מי יכול לספר לי, מבלי להציץ בספר, על מה קראנו?… הטקסט לא נשאר בנו, אלא רק אם אנחנו צריכים להשתמש בו בצורה מסוימת, לכתוב משהו על פיו או ללמד מישהו. אבל לעצמנו – לא. בינתיים הזוהר עבורנו הוא כמו אור מקיף שבא ומשפיע מבחוץ. לכן בזמן הקריאה אנחנו יכולים להפעיל את הרצונות והמחשבות שלנו לתיקון, בתקווה שזה ישפיע.

מה שכותבים בעלי הזוהר הוא גבוה עד כדי כך שאני לא יכול להיות קשור עם הטקסט עצמו, אלא רק עם אותה ה"תרופה". אני לא יודע כיצד התרופה פועלת. יש בה כל מיני חומרים שנכנסים לגוף שלי, מצטרפים לתהליכים הכימיים שלו ויוצרים בו חוסר איזון. אבל חוסר האיזון הזה מכוון כנגד המחלה, ולכן הוא מביא לאיזון.

זה נקרא "רעל שמשמש לריפוי". מה שאני בולע מזעזע את הגוף שלי בניגוד לאותו הכיוון שאליו המחלה הזיזה אותו והוציאה אותו מהאיזון. ואז, חוסר איזון על חוסר איזון מביא לאיזון. על זה נאמר: "כל תרופה היא רעל, אבל לא כל רעל הוא תרופה".

כזאת היא העבודה בקווים ימין ושמאל, שביניהם אנחנו יוצרים את הקו האמצעי. כאן חוסר האיזון מקו ימין וחוסר האיזון מקו שמאל נותנים את האיזון בקו האמצעי. ואם אנחנו מפחדים להיות בחוסר איזון, זו כבר לא עבודת השם. בקיצור, צריך להיות גיבור. חוסר האיזון הוא מצב טוב, זה סימן להתקדמות. כי גם כאשר אתה הולך, אתה נע ממצב לא מאוזן אחד למצב לא מאוזן שני: אתה עומד על רגל אחת, והרגל השנייה נמצאת באוויר.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 24.01.2012

ידיעות קודמות בנושא:
התרופה לכל הצרות
לצפות לריפוי מהזוהר
דוקטור, תן לי כבר תרופה!

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/bM4nF

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest