נווה מדבר, שבו כל אחד פורח

שאלה: במערכת החינוך וההשכלה הקיימת, ככל שדרגת ההשכלה גבוהה יותר, כך יותר תשומת לב מוקדשת לאיכות שלה. למשל, אפשר להכשיר מיליוני מורים לכיתות מתחילות, ואילו מספר הפרופסורים הוא עשרות או יחידות. האם שיטת החינוך האינטגרלית זה אותו המבנה?

תשובתי: קשה לומר, כי במשך אותו פרק הזמן שאנחנו עוסקים בלימוד, בהוראה, בהפצה ובפיתוח של השיטה האינטגרלית, במערכת שלנו היו מאות אנשים. אנחנו התחלנו מאנשים שהשתתפו באופן פעיל בפיתוח כל מיני פרויקטים, ופתאום גילינו, שאנשים שקטים שלא מדברים הרבה ומתקשרים מעט, שהיו נעולים בקבוצות זרות קטנות, שלא עניינה אותם האקדמיה הבינלאומית שלנו לחינוך אינטגרלי, התחילו פתאום גם כן לעבוד באופן אינטנסיבי.

הם הרגישו באותה פיסת "עוגה", החברה, שאותה אנחנו חותכים מהחברה, אווירה נינוחה, הם הרגישו את עצמם כמו בבית. זה קרוב אליהם, טוב להם, ופתאום הם מתחילים לפרוח כמו פרח. ומקודם הם היו לחוצים, מהודקים, צנועים, עסקו בעבודות עזר, טכניות בלבד. זוהי תופעה מעניינת מאוד. אני חושב שכל אדם: גבר, אישה, אפילו ילד, יכולים להצליח בזה.

גם אני שנים רבות מהחיים שלי למדתי כל מיני מדעים וכל מיני דברים אחרים, אבל אף פעם לא ראיתי שבחזית ההוראה של איזו שהיא שיטה נמצאו כל כך הרבה אנשים רבגוניים, שונים בתכונותיהם, במאפיינים ובמנטליות שלהם, כפי שזה בחינוך האינטגרלי. פשוט מדהים! כאן יש מקום ממש לכולם: לפועלים, לעקרות בית, לצעירים, לילדים, וכולי.

ואתה רואה אדם, שבעבר לא יכול היה לפתוח את הפה, פתאום מתחיל להביע את דעתו, ואנשים סגורים וגסים מתקשרים עם ילדים קטנים (שאי אפשר אפילו לתאר זאת), או אישה שלא יכלה לסבול נשים אחרות, מתחילה לעבוד איתן.

לכן אני סבור, שאין כאן שום הגבלות. אי אפשר לנבא שום דבר מראש. מסתבר, שעבור אנשים שנמצאים איתנו שנים רבות ויודעים בצורה מצוינת את השיטה שלנו, פתאום מתגלה איזה תחום חדש, חלק מיוחד של החברה.

מתוך התוכנית "מבעד לזמן", 17.09.2013

ידיעות קודמות בנושא:
פרופסור, זה נשמע טוב?
המילוי הפנימי מכבה את הצרכים החיצוניים
מפעל אידיאלי של החברה האינטגרלית