נגיעה בהשפעה

שאלה: מה מרגיש אדם, כאשר במקום תכונת הקבלה מתלבשת בו תכונת ההשפעה? האם הוא יוצא לרחוב ומתמלא באהבה כלפי העוברים והשבים, כאילו שאני נהנה מהנוף של ההרים והאגמים בזמן הנסיעה? האם זאת הרגשה קבועה או שהיא עוברת מייד, כמו ההנאה שלי מהנוף היפה?

תשובתי: המילוי בהשפעה גם כן עובר, ושוב חוזר, מתרחש כל הזמן שינוי של המצבים. למה אתה חושב שהמצב הזה, ההרגשה הזאת, צריכה להישאר? ההנאה שלך מהיופי של הטבע הרבה יותר ארוכה מאשר התחושה הרוחנית. כל מצב רוחני מסתיים באותו הרגע שהרגשת אותו. זה נקרא, שאתה כבר "נגעת" בו. אתה לא צריך להרגיש אותו יותר מרגע אחד כדי להגיב וזהו.

אם אני קיבלתי אפשרות להתייחס לזולת בדאגה גדולה יותר מאשר לעצמי, אז זה לא אומר, שאני צריך לחבק ולנשק אותו. אני יכול אפילו לצעוק עליו אם הוא לא עשה עבודה נכונה. זה לא חשוב, היחס הפנימי שייך רק לחיבור של הנשמות שלנו. זה דומה ליחס כלפי הילד שלך, שאותו אתה אוהב בפנימיות, ומבחוץ אתה עושה כל מה שצריך לחינוך שלו עד שהפנימיות והחיצוניות יהיו כאחד.

האהבה תמיד מרימה את האדם למעלה מהאחרים, מפני שהיא מכינה אותו להשפעה, והשפעה יכולה להיות רק מגדול לקטן. זאת הרגשה של שייכות, אבל לא אגואיסטית כמו ביחס לילד שלך. אי אפשר לתאר את זה. נאמר: "טעמו וראו כי טוב ה'", אין עם מה להשוות את ההרגשה הזאת בעולם הגשמי.

מתוך שיעור בנושא "שאלות ותשובות", 24.02.2014

ידיעות קודמות בנושא:
מילוי מהרגשת האהבה
סַפֵּר לנו על הרוחניות!
אני, זולת, בורא

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/QuG32

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest