דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / נאחז ידיים, חברים

נאחז ידיים, חברים

לקראת הכנס בסיביר.

שאלה: מדוע נעלם הרצון, האש בלב, שהורגשו קודם לכן? איך אפשר לשמור על הרצון הזה? איך להחזיק את עצמי בהשתוקקות לגלות את הכוח העליון, בהתחשב בכך, שאנחנו עדיין לא מרגישים אותו?

תשובתי: הבורא נותן לנו השתוקקות התחלתית אליו, בכך שדוחף אותנו קדימה על ידי כל מיני אי נעימויות בחיים האלה, הרגשת ריקנות, ומושך על ידי ציפייה להתגלות האמת, המשמעות. אבל בהמשך אנחנו צריכים ללכת בעצמנו. הדחיפה ההתחלתית הזאת מאחור והמשיכה מקדימה, הם זמניים, אל תצפו שזה ידחוף אתכם כל הזמן.

אתם צריכים בעצמכם לפתח את המשיכה הזאת קדימה, והיא יכולה לנבוע רק מהסביבה שלכם. אתם בהכרח חייבים לבנות את הקבוצה שלכם, את הסביבה שלכם בכזאת צורה, שהיא תגרה אתכם, תמשוך קדימה, תתגרה בכם, כדי שאתם תראו את החברים שמצליחים ומשתוקקים קדימה יותר מכם, שאתם תקנאו בהם, כדי שהם יתנו לכם חשיבות המטרה ואתם תרגישו מהם את התמיכה בזה.

כדי להתפעל מהם, אתם צריכים להשפיל את עצמכם. אם אתם תחשיבו אותם כגדולים, אז אפילו השתוקקות קטנה למטרה שאתם תראו בהם, תצטייר לכם כגדולה.

על זה מבוססים כל המאמרים של הרב"ש על הקבוצה. הבורא נותן לנו רק דחף ראשוני, לא יותר מזה: כוח שלילי מאחור, כוח מושך קטן מלפנים, וכל זה רק לזמן מסוים. ואחר כך הוא מתחיל להוסיף לנו אגו יותר ויותר גדול, כוח בולם, כדי שאנחנו על הכוח הבולם הזה נפתח את המשיכה העצמית שלנו אליו. ואת הכוח הזה אפשר לקבל רק מהסביבה. לכן כל הבחירה החופשית היא רק ביצירת הסביבה המתאימה עבורנו.

לכן, אם אנחנו נעסוק בזה בצורה רצינית, אנחנו בהכרח נשיג את המטרה, אבל זהו הדבר העיקרי, בזה הערובה של כל ההתקדמות שלנו. ולכן אני מאוד שמח לאיחוד הצפוי שלנו בכנס בסיביר, שבו שאנחנו נשתדל להתחבר ולהתאחד כך, ששם, במקום, נתחיל להרגיש את המצב הבא הזה שלנו. הוא נמצא לפנינו, זהו הצעד הבא שלנו. בואו נעשה אותו יחד והכול יסתדר ויצליח. "בואו נאחז ידיים חברים, כדי לא ללכת לאיבוד ביחידות".

השיעור הווירטואלי, 02.12.2012

ידיעות קודמות בנושא:
לדאוג לצרכים הרוחניים
מה יעורר אותי?
מההצתה הראשונית לבעירה תמידית

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/HzIof

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest