מתמכרים לסמים בגלל הבדידות

קראתי באתר חדשות רוסי על התמכרויות לסמים, עשו כמה ניסויים מאד מעניינים שמלמדים אותנו הרבה על החיים שלנו ועל מה הכי נכון עבורנו במלחמה מול הסמים…

ניסוי 1: הכניסו חולדה לבדה לכלוב שבו ניצבים שני בקבוקים: מים, ומים עם הרואין (קוקאין). החולדה שטעמה מים מהולים בסמים, תחזור לאותו הבקבוק שוב ושוב, עד שתהרוג את עצמה. אבל זה קורה רק אם החולדה נמצאת לבדה בכלוב.

ניסוי 2: בנו מעין "פארק" לחולדות: כדורים צבעוניים, אוכל שחולדות אוהבות, מנהרות כדי לרוץ בהן וכמה חברים – כל מה שחולדה רק יכולה לחלום עליו. כל החולדות טעמו את המים משני הבקבוקים. החולדות עם "החיים הטובים" לא אהבו את המים עם הסמים!

ניסוי 3: חולדות הוחזקו בבידוד, ובמשך חודשיים מילאו אותן בעל כורחן בסמים, עד שהן הפכו מכורות לחלוטין לסמים. המוח היה מלא בכימיה. אחר כך מיקמו אותן ב"פארק" החולדות. החולדות רעדו זמן לא רב, אבל עד מהרה הפסיקו לצרוך סמים וחזרו לחיים תקינים וטובים. הכלוב ה"טוב" הציל אותן.

באופן זהה אנשים רבים לוקחים דיאמורפין (שם רפואי להרואין) להקלה על כאבים. אבל כשהם היו חוזרים לחיים הרגילים, הם היו מפסיקים, למרות חודשים של שימוש. נרקומנים שחיים ברחובות, הם כמו חולדות שבבידוד, בודדים, עם מקור אחד של נחמה – סמים. מטופל בבית חולים, הוא כמו חולדות בכלוב השני, הוא חוזר הביתה לסביבה טובה.

ההנחה הנגדית להתמכרות לסמים היא לא התנזרות, אלא קשר עם בני אדם. המאבק בסמים מגדיל את מספר הנרקומנים. לאחר ישיבה בבית הסוהר הם יוכרו ככאלה שאינם מסוגלים לעבוד, מה שמבטיח להם בידוד עוד יותר גדול…

יש פיתרון: אתם יכולים לבנות מערכת, שנועדה לסייע לנרקומנים לשקם את הקשר עם העולם ולנטוש את התלות שלהם.

פורטוגל הייתה במקום הראשון בצריכת סמים באיחוד האירופי, 1% מהאוכלוסייה צרך הרואין. הם ניסו את המלחמה בסמים, אבל הבעיה רק החמירה. אז הם ביטלו את האחריות הפלילית לסמים והזרימו את הכסף לסוציאליזציה של הנרקומנים, כדי שתהיה להם מטרה בחיים שלמענה הם יקומו בבוקר.

זה לא שייך רק לנרקומנים. זה נוגע לכולנו, מפני שזה מחייב אותנו לחשוב אחרת על עצמנו. בני אדם הם בעלי חיים המקושרים ביניהם. אנחנו זקוקים לחיבור ואהבה. הפתגם החכם ביותר של המאה העשרים נשמע כך: "רק חיבור". אבל אנחנו יצרנו נסיבות ותרבות סביבתית שמנתקות אותנו מחיבור ומציעות רק את הפרודיה שלו, שנקראת "אינטרנט".

הצמיחה של ההתמכרות לסמים, היא סימפטום של אורח החיים שלנו, כאשר אנחנו מקדישים יותר תשומת לב לחפצים אטרקטיביים מאשר לבני אדם החיים סביבנו. המאה ה- 21 שלנו, היא מאה של בדידות. אנחנו כולנו צריכים לדבר על השיקום החברתי, להתרפא כולנו יחד ממחלת הבידוד שבה אנחנו נמצאים כמו בערפל סמיך.

לפי דעתי, השיקום והשחזור של הקשר ההדדי הטוב בין בני אדם, למרות האגו שלנו, מהווה תרופת פלא מוחלטת מכל הצרות שלנו. ובהמשך, דרך השגת האיחוד, היא מובילה אותנו לעולם העליון, לקיום המושלם והנצחי.