דף הבית / כנסים / מתכוננים לכנס: מתקפת שאלות, חלק ראשון

מתכוננים לכנס: מתקפת שאלות, חלק ראשון

שאלה: הכנס הזה יצא בפתאומיות, וישנו חשש שאנחנו נגיע ללא התפעלות מספקת. איך צריך להתכונן בזמן שנותר, כדי שהכנס לא יהפוך לפסטיבל?

תשובתי: הכנס לא יהפוך לפסטיבל, אנחנו נדאג לזה. לא נצפות חגיגות, מקסימום צעדה עם מזרונים. לכן אתה יכול לא לדאוג, לא יהיה קל.

מה שקשור לפתאומיות – הדברים הטובים והחשובים ביותר מתגלים בפתאומיות. למשל, יציאת מצרים, שהתרחשה בחיפזון. לכן אין מה להתלונן על שום דבר, הכול בדיוק להיפך.

וחוץ מזה, אנחנו הרי מדברים על איחוד והתלכדות. אז האם צריך במיוחד להצביע על זה: "חברים, יש לנו חדשות, אנחנו צריכים להתאחד! בואו נתכונן טוב טוב ובעוד חצי שנה נתלכד בינינו…"

האם מדובר על משהו חדש שלא שמענו עליו? האם רק עכשיו אנחנו צריכים להתחיל בהכנה? האם כל החיים שלנו וכל רגע מתוכם לא צריכים לעבור בנכונות לזה?

בשביל מה אנחנו זקוקים בהכרח לכנס? יכול להיות, שכבר היום אנחנו נקבל את כל מה שאנחנו רוצים להשיג, ואז כבר אין לנו צורך בכנס ובמקומו יידרשו פעולות אחרות? – צריך לצפות בכל יום לביאת המשיח.

שאלה: לֵמה אני צריך לצפות מהכנס?

תשובתי: לזה, שעל ידי החיבור והאיחוד עם האחרים אני אשיג את הצורה הכללית של ההשפעה, שנקראת "גילוי הבורא", הגילוי של "הכוח העליון".

שאלה: זהו הכנס הראשון שבפתחו אתה לא מעורר אותנו ומשאיר מקום ליגיעה. איך אנחנו בודקים את עצמנו האם אנחנו מתכוננים נכון?

תשובתי: אני פועל בהתאם למצב. במצב הנוכחי אני לא מרגיש שיכול לעורר אתכם בעוד איזו שהיא צורה מעבר למה שאנחנו עושים. תשמע שוב את השיעור של היום ואתה תראה שאני כל הזמן מעורר אתכם. זה נוגע גם לשיעורים ולסדנאות הקודמות.

אם אתם לא מתחשבים בזה, אם לא שמים לב לזה, אז מה אני יכול לעשות? אני משתדל לעשות את העבודה שלי. וחוץ מזה, תדרשו. אני מוכן לתת פי אלף יותר, אבל איפה הדרישה? אתה יושבים ללא רעב רוחני, כאילו שרק אכלתם לשובע: "נו – נו, תספר לנו עוד משהו ואנחנו נקשיב…". מה עוד אני יכול לומר?

שאלה: איך אפשר ללכד כוחות, כדי לפרוץ בכנס את ה"מחסום"?

תשובתי: דרוש לנו איחוד שמושג הודות להרגשת הנחיצות, ההתעוררות של הרצונות וההתפעלות. נאמר: "איש את רעהו יעזורו". באף מקום לא נאמר שהמורה צריך לרקוד לפני הקבוצה, כדי להזמין בה שמחה או בכי. המורה מכוון לדרך הנכונה, אבל התלמידים צריכים ללכת בה בעצמם. בין החברים צריך להיות רצון משותף. המורה לא יכול לעשות את מה שמוטל על הקבוצה. וחבל על הזמן שלכם אם אתם מקווים לזה.

מתוך השיעור "שאלות על כנס גיבוש בצפון הארץ", 02.07.2012

ידיעות קודמות בנושא:
הרפתקה למבוגרים
מתכוננים לכנס: מתקפת שאלות, חלק 2
עם מי לצאת להתקפה?

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest