דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הפצה / מתי נביא יעבור על ראשי ההרים

מתי נביא יעבור על ראשי ההרים

בעל הסולם, "שופר של משיח":

"גילוי הקבלה לכל העמים, זהו גילוי אליהו. ותפקיד הזה אמרו על אליהו הנביא, כי גילוי רזין דאורייתא מכונה תמיד בשם "גילוי אליהו". וע"ד שאמרו ז"ל: "תשבי יתרץ קושיות ואבעיות". ולפיכך אמרו, שג' ימים קודם ביאת המשיח, ילך אליהו על ראשי ההרים ויתקע בשופר גדול וכו'."

האם זה אומר שאנחנו לא צריכים להפיץ את חכמת הקבלה? יבוא מישהו, יתקע באיזה שופר מסולסל וכל העולם פתאום יתעורר? ויכול להיות, שעל כולם ירד איזה כוח? מה אם אנחנו עוסקים במשהו שלא צריכים לעשות? מה אם אנחנו מקלקלים הכול במקום לתקן?

למעשה, אנחנו חייבים לעסוק בכל כוחנו בהפצה. ההצלחה שלה בכל העולם, זה נקרא "גילוי אליהו". אם חכמת הקבלה תתפשט בכל העולם, אפילו שברמות הבנה שונות, זה יהיה סימן שאנחנו השגנו "ג' ימים קודם ביאת המשיח". לכך למעשה אנחנו צריכים לשאוף.

אבל זה תלוי באיחוד שלנו, עד כמה אנחנו חזקים בחיבור שלנו. דרך החוטים שמתוחים בין הנשמות, ודרך כלי התקשורת החיצוניים אנחנו צריכים לשאת את המסר לכל העולם. לא חשוב, איך מקבלים אותו: טוב או רע. העיקר להפיץ כדי שאנשים ידעו שיש בקרב עם ישראל חכמה מיוחדת שמיועדת לתיקון העולם. בסופו של דבר, היא תתקבל.

שאלה: אז למה אנחנו מהססים ולא הולכים על מסר ברור על התרופה היחידה, שלה זקוק העולם? כי הסברים חלקיים הדרגתיים רק מאריכים את הזמן ויכולים עוד יותר לסבך את המעבר לידע קבלי. בשביל מה למשוך זמן, שכמעט ולא נשאר?

תשובתי: נכון. למה שאנחנו לא נפנה ישירות לעם היהודי:

– חברים! אנחנו שייכים לישראל, כלומר משתוקקים ישר לבורא, ישר-אל. אנחנו צריכים להביא את "אומות העולם" לקשר עם הבורא, את אלה שלא יודעים שום דבר ולא רוצים לדעת, שרחוק הם לא יימצאו. אז תעזבו את עצמכם ותטפלו בהם!

אבל מי בעצם יטפל בהם?

השאלה היא נכונה. כי סוף מעשה במחשבה תחילה. אני רוצה לעשות נחת רוח לבורא, בזה שאקרב אליו את אומות העולם, מפני שמלכתחילה הוא רצה להעניק להם את שיטת התיקון. אבל דרושים לנו כוחות כדי לקרב אותם אליו. אנחנו שליחים, אנחנו מעבר. אז איך אנחנו יכולים לבצע את הייעוד שלנו? בשביל זה צריכים להיות בעלי כוח רוחני. ולכן תחילה אנחנו צריכים להתחבר.

וכל פעם אנחנו צריכים להיות אסירי תודה על כך שהבורא מאפשר לנו לעשות את זה, להתחבר, כדי לממש את הייעוד שלנו ולצרף אליו את אומות העולם. כי דווקא זה יעשה לו נחת רוח.

יש כאן דבר והיפוכו: אנחנו אהובים עליו בגלל תפקידנו, והעמים אהובים עליו בגלל קירבתם. הם מהווים כלים אמיתיים לקבלת השפע. אנחנו קרובים לבורא רק בזמן תקופת המימוש, ואילו בגמר התיקון, כאשר הכול יהפוך לאחד שלם, דווקא הכלים הכי גדולים, הכי "אכזריים" של אומות העולם יגלו את האור הגדול ביותר וישיגו את הדבקות המרבית.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "שופר של משיח", 09.09.2012

ידיעות קודמות בנושא:
מוליכי האור
מואצים בצורה אקספוננציאלית
איך לרצות טעם בלתי ידוע?

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/jQfxb

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest