מתי מגיעה התובנה?

"הכל מאמינים בהשגחה פרטית, אבל אינם דבקים בה כלל. הטעם הוא, כי איך אפשר ליחס מחשבה זרה ומטונפת…לבורא ית', שהוא תכלית הטוב והמטיב." (בעל הסולם, "פרי חכם. אגרות, אגרת א')

כולם מאמינים, שאנחנו נמצאים בטבע כלשהו, בתאום עם איזה כוח עליון, אבל לא מובן לאף אחד איך אנחנו  מתחברים איתו בצורה מדויקת.

הבורא ברא אותנו וממלא אותנו בכל מיני מחשבות, רצונות ודחפים אפשריים, הוא דוחף אותנו לקראת משהו. מה גם, שכלל הדחפים שלנו לא כל כך טובים ולא יכולים להיות לנו אחרים. אם כך, איך אפשר לשייך את הפקודות של הבורא ואת מה שמתרחש איתנו, עם הטוב שלו, עם הקיום המוחלט שלו? הרי כל מה שמופיע בנו, מתרחש בהשפעה שלו.

אלא שרק עובדי ה' האמיתיים, שמאוד רוצים להבין את ההנהגה, משתוקקים להגיע לדו-שיח עם הבורא, להבנה הדדית, לגלות כיצד הוא משפיע עליהם, וכיצד הם, יכול להיות, יכולים להשפיע עליו, "אלא רק לעובדי ה' אמיתיים, נפתח להם בתחילה ידיעה בהשגחה פרטית, שהוא היה המסובב כל הסבות שקדמו לזה, מהטובות והרעות יחד."

כל מה שהתרחש איתי עד לרגע זה, קרה מפני שהבורא תכנן הכול מראש ומימש זאת בתוכי ובסובבים אותי. לכן, בכל מה שעברתי בחיי, אין שום דבר שנעשה ללא ידיעתו, מחוץ לכוח שלו, מחוץ לתוכנית שלו. דווקא את זה האדם משיג בראש ובראשונה לפני הכניסה לעולם העליון.

לפני שמופיעה באדם מדרגת השגה חדשה, מגיעה תחילה התחושה שכל מה שהתרחש בתוכו, קרה מפני שהבורא ורק הבורא הכין את זה עבורו. למרות שהוא חווה ייסורים גדולים מאוד, בלבולים, בעיות, ולא ידע מה לעשות והרגיש שעדיף למות, מאשר לחיות כאלה חיים, הוא מתחיל להבין, עד כמה הוא מאושר שהבורא התייחס אליו בצורה כזאת. מפני שמה שהוא מרגיש עכשיו, הוא תוצאה של המצבים הנוראיים שעבר: איבוד עשתונות, כעס, אכזבה, פחד.

"ואז המה דבוקים בהשגחה פרטית, כי כל המחובר לטהור-טהור", האדם מתחיל להבין ולהרגיש: כל זה מגיע מהבורא, כל זה מתחבר עם הבורא ולכן זה נכון, טהור, קדוש לחלוטין.

"וכיון שנתיחד המשגיח על השגחתו, כלומר הבורא עם הפעולות שלו, אין ניכר חילוק בין רע לטוב, וכולם אהובים וכולם ברורים, כי כולם נושאי כלי ה' מוכנים לפאר גילוי יחודו ית'."

לא משנה, כיצד נראו בני אדם במצב הלא מתוקן שהייתי בו כאשר ראיתי שאחד גנב, השני שודד, השלישי שקרן, וההוא קנאי. עכשיו כשאני מבין שאת כל זה סידר לי הבורא, כדי שאני אתפוס אותם באופן כזה, אני מרגיש כלפיהן אהבה חלוטה, ומשתתפים נאמנים לעשיה אחת גדולה, תנועה של הנשמה. וכולנו מרגישים את ההשפעה של הבורא רק כדי לגלות הייחודיות שלו.

מתוך שיעור וירטואלי, 17.03.2019