דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מתי מגיעה הישועה?

מתי מגיעה הישועה?

שאלה: באחד הפוסטים בבלוג שלך נאמר: "אחרי שאנשים יתייאשו לגמרי מכל ניסיונותיהם, אנחנו יכולים להודיע שיש לנו שיטה שתיתן להם בריאות, שליטה, כבוד, כסף, וכן הלאה. יהיה להם כל מה שנחוץ להם בעולם הזה, גן עדן עלי אדמות, אבל לשם כך הם חייבים להתחבר".

כיצד אנחנו יכולים להסביר זאת, אם למרות כל המאמצים שלנו להתחבר עדיין אין לנו כלום?

תשובתי: אדם אף פעם לא יכול לבצע שום פעולה רוחנית אם הוא לא "התייאש לגמרי ממעשיו עצמו", ולא צועק לבורא, בזמן שהוא נמצא במדרגה האחרונה ועוד מעט ייפול משם לתהום. רק אז מגיעה הישועה מהבורא. אחרת עדיין אין לו "כלי" מוכן.

מי יכול להגיע לזה בעולם הזה? אם אנחנו לא נעשה שום דבר, אז הבורא ישלח לנו מכות, האור כל הזמן יאיר עלינו ואנחנו נרגיש את עצמנו יותר ויותר הפוכים לו, כלומר, במצבים יותר ויותר גרועים. זאת דרך הייסורים. כל עוד אנחנו לא מגיעים למצב של סופניות, של מוות מהדרך הזאת, אנחנו לא נוכל לסטות ממנה. אבל אנחנו יכולים להגיע לצורך של קבלת עזרה מהבורא בצורה הכרתית, בלי להגיע למצב של חוסר אונים. כיצד מגיעים לזה בצורה הכרתית? כאשר אני מרגיש את עצמי הפוך מהאור.

הכול תלוי בתנאים שבהם האדם נמצא. נניח, שאני נולדתי בכפר עני באפריקה ואני מקבל חצי כוס אורז ומאה גרם לחם ביום. פתאום מגיעה קבוצה מהאו"ם ומתחילה לחלק קילו לחם ובקבוק חלב לכל אחד. והם אומרים שאם הילדים יתנהגו טוב, אז הם יתנו לנו אוכל. ומי שיאכל טוב, יראה גם סרט. כלומר, מתגלה עולם אחר לגמרי, תנאים לגמרי אחרים.

האם אני יכול להשיג תנאים כאלה? כאשר אני חייתי בכפר באפריקה, אז קילו לחם ביום היה נראה לי כמו גן עדן. אבל, אם אני מצאתי את עצמי במדינה מתקדמת כלשהי, אז אם יום לא מסתיים בביקור במסעדה עם חברים, זהו יום מבוזבז. אני נכנס לדיכאון עוד יותר גדול, מאשר בתקופה שבה לא קיבלתי קילו לחם ליום בכפר האפריקאי.

כלומר, הכול תלוי בתנאים שבהם האדם נמצא. לכן, אין משמעות מוחלטת לייסורים.

אני אדם רגיל, מסודר. פתאום אני זוכה בלוטו במאה מיליון דולר. אני בודק את המספרים עשר פעמים, הכול בסדר, הכול בהתאם לעיתון. אני "מצמיח כנפיים". בסוף השבוע מעניקים את הפרסים, אני מגיע לשם ומודיעים לי שבעיתון נפלה טעות. מה אני יכול לעשות? אני נמצא בייאוש מוחלט, אבל הוא מלאכותי, כי קודם לא היה לי כלום. הייאוש הופיע כתוצאה מהמחשבה שאני זכיתי בלוטו, אבל הסתבר שזאת הייתה טעות.

כלומר, אנחנו יכולים להביא את עצמנו למצב כזה בצורה מלאכותית, שיהיה לי ייאוש עצום בגלל שאני משתוקק ביותר לקבל את האור העליון ואין לי אותו. כיצד אני יכול לעשות זאת? – בעזרת הסביבה. בעזרת החברים אני יכול להאיץ בעצמי עד כדי כך, שאני צועק שאני רוצה בזה עכשיו ומייד! ויחד עם זאת אני מקבל הכרה ברורה שאני לא מקבל כלום חוץ מ"מכה בשיניים".

עלינו לעשות זאת בעצמנו. זה לא פשוט. בוודאי שאנחנו צריכים לנער מעט את עצמנו בצורה כזאת, אבל אז אנחנו נגיע למצב של רצון עצום ובהתאם לכך למצב של ייאוש עצום ב"כוחות עצמנו" ולדרוש מהבורא שכאן הוא חייב לעזור לי! אין לו ברירה, כי אני דורש! עלינו לעשות את עצמנו באמת ממש רוצים ומיואשים. ואז הכול יצליח.

מתוך שיעור בשפה הרוסית בנושא "שאלות ותשובות", 25.08.2013

ידיעות קודמות בנושא:
בשביל מה לנו כל הקשיים האלה?
המבוי הסתום לכאורה, הוא יציאה למעלה
קופת חיסכון לייאושים יקרים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/g0WJa

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest