מתח קריטי לצורך ניתוק

כאשר מופיעים בנו רצונות לרוחניות, למטרת הבריאה, לבורא, זה אומר, שהתעוררה בנו נקודה שחורה, חלק מ"מלכות". אבל הנקודה השחורה הזאת מוקפת מכל צדדיה ברצון לקבל, באגו.

אם אנחנו מצליחים להעלות את הנקודה השחורה שלנו מתוך האגו כדי שהיא תהיה למעלה והאגו כולו יישאר למטה, כלומר שאנחנו נימשך לבורא על אף שהאגו מושך אותנו לכיוון ההפוך, אז בין הנקודה הזאת לבין האגו מתרחש ניתוק. אני לא לוקח בחשבון את האגו שלי בנטייה שלי לבורא. ניתוק כזה נקרא "צמצום".

אם אנחנו מחברים את כל הנקודות שלנו יחד, אז נוצרת נקודה שחורה אחת גדולה. היא שחורה מפני שהיא מרגישה חושך, היא רוצה להשתוקק לבורא, אך אינה יודעת כיצד לעשות זאת. למעלה נמצאות כל הנקודות שלנו, מחוברות יחד, ולמטה נשאר כל האגו הגדול שלנו שמושך אותנו למטה.

ואם מושגת המסה הקריטית של ההשתוקקויות שלנו לבורא בניגודיות לאגו, כלומר מגיעים למתח מספיק חזק, אז תחת השפעת "האור המקיף" אנחנו מתנתקים מהאגו, עושים "צמצום א'". זה נקרא "יציאת מצרים", ניתוק מהרצון לקבל שלנו.

מתוך "שיחה על חשיבות ההפצה", 10.04.2014

ידיעות קודמות בנושא:
מרכז שחור של בריאה אין סופית
מדורה מ"נקודות שבלב" בוערות
לגדול בתוך הקבוצה