קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כנס הזוהר העולמי 2014, שיעור מס' 2
כיום, אנחנו הגענו לתחילת הדרך למעלה, לקראת גמר התיקון. אנחנו למדנו מהי ההשתלשלות מלמעלה למטה מעולם אין סוף דרך כל העולמות, כלומר, ה"העלמות" שהתגברו עד שהגענו לעולם הזה.
בהדרגה נסתר מאיתנו כל האור אין סוף והחיים הנצחיים השלמים שלו. וכל זה כדי שמכאן, מהתחתית, אנחנו נתחיל לעלות בחזרה ובצורה כזאת נגלה את הכוח העליון, את החיים הרוחניים העליונים.
ספר הזוהר נמצא ברשותנו, ורק איתו כל המקובלים קשרו את תקוותיהם לתיקון, לעתיד הטוב עבורנו ועבור כל העולם. בספר הזוהר ישנו הכוח להעלות אותנו מהרגשת החיים השפלים הגשמיים בעולם הזה להרגשת הקיום הנצחי בעולם אין סוף. המפתחות לאושר נמצאים בספר אחד. הכוח המיוחד של ספר הזוהר מסוגל לסלק את כל המכשולים, כל הבעיות, לפזר את כל הצרות של האדם.
אבל הוא פועל לא כמו כל מיני פלאים, ברכות, קמעות, פעולות מיסטיות. הוא משנה לא את העולם סביבי, הוא משנה אותי. אני משתנה בצורה כזאת שאני רואה ומרגיש את העולם אין סוף באותה המציאות שקודם נראתה לי כעולם הזה.
ומתברר לי, שהאנשים שאני ראיתי קודם כאנשים זרים הם חלקי נשמתי ומחוברים ביחד לנשמה אחת. כך אני רואה אותם עכשיו! אנחנו מתחברים כנשמה אחת ומתמלאים באותו האור, בנצחיות, שלמות, השגה, הבנה. אני מוצא אפילו לא את הפתרון לבעיות הקודמות, אלא כוח בשביל לעלות לממד אחר של החיים. וכל זה בזכות ספר הזוהר.
כדי לדחוף אותנו לזה, האור שמשפיע עלינו מלמעלה מתגלה יותר ויותר. הגנים האינפורמטיביים, ה"רשימות", שבהתאם להם אנחנו מתפתחים ומשתנים, מתגלים בנו בצורה חזקה יותר כתוצאה מהשפעתו הגוברת של האור. ובהתאם לזה, אנחנו מרגישים יותר ויותר גרוע. הרי, הניגוד בין האור והרצונות השבורים, ה"רשימות", מוליד בנו את הרגשת השבירה.
כאן אנחנו חייבים להקדים תרופה למכה. ונותנים לנו את התרופה. הרי הגענו לחכמת הקבלה לא כדי להינצל מהצרות, אלא בגלל סבל רוחני – לא הרגשנו מילוי רוחני בחיינו. ולכן נמשכנו לחוכמת הקבלה. זה לא דומה לכל שאר העולם שאינו מרגיש קשר למשמעות החיים: לא חיובי ולא שלילי. השאלה על משמעות החיים נסתרת בכל אחד, אבל בצורה חיצונית האדם פשוט מרגיש שרע לו.
לכן אנחנו חייבים להיענות להזמנה זו, לקריאה המכוונת אלינו, ולעשות תיקון ברמה הרוחנית, בגובה של אותו המצב הנעלה שאנחנו חייבים להשיג. אנחנו צריכים להגיע למצב שלא הרע ידחוף אותנו מאחור על ידי מכות, אלא שאנחנו בעצמינו נעלה את הטוב: את גדלות המטרה, הכוח העליון, העולם העליון, את המצב הנעלה שמוכן בשבילינו. אנחנו חייבים לעלות ולהעריך אותו, ויש לנו בשביל זה כל האמצעים הנדרשים.
יש לנו המון חברים, קבוצות, בכל חלקי העולם, ארגון בינלאומי, קשר מסודר היטב בינינו. אנחנו רק צריכים לשחק את משחק החיים הזה כאילו כל החיים שלנו נמצאים בתכונות רוחניות, בהשפעה שהפוכה מהאגו הטבעי שלנו. כאילו החיים שלנו מקודשים על ידי אהבה שהפוכה לשנאה. אם נשחק בצורה כזאת, אנחנו נגדל.
לא דורשים מאיתנו דבר שהוא בלתי אפשרי: לא דורשים מאיתנו להיות טובים. ידוע, שהאדם אינו מסוגל לתקן את עצמו. אנחנו רק צריכים לרצות להיות טובים. זה נקרא "מחצית השקל" שלנו. והאור יוסיף את המחצית השנייה וישלים את התיקון במקומנו. האור עושה את הכול בהתאם לתנאי: "יגעת ומצאת!".
לכן המטרה שלנו היא להשקיע מאמצים, לרצות להתחבר, לשחק באחדות, לעשות את כל הפעולות הנדרשות. בדומה לילדים שמשחקים בחיים של מבוגרים ומושכים את האור המחזיר למוטב שמגדל אותם. אנחנו גם רוצים להיות גדולים במובן שונה בצורה איכותית, ולתקן את היחס שלנו אחד לשני, לקבוצה, ודרך הקבוצה – את היחס שלנו לבורא.
אני צריך למדוד את שלבי ההתפתחות שלי: האם באמת אני התחלתי להרגיש שאכפת לי מהחברים? אפילו בצורה אגואיסטית, כדי שאני ארגיש בצורה פנימית שאני תלוי בהם וכל העתיד שלי נמצא בהם, שאני קשור אליהם וחייב להיות בתוך הקבוצה, לשקוע, להתמוסס בתוכה.
אם אני מרגיש שאני מתקרב למצב הזה ומתחיל להרגיש שאני יותר ויותר תלוי בקבוצה, אז אני מתקדם. זה כבר סימן משמח מאוד שמעיד על כך שהאור באמת משפיע עליי.
ואחר כך, כאשר אני כבר מרגיש את התלות שלי בקבוצה, אני חייב לבדוק האם ההרגשה הנעימה שלי קשורה לזה שאני רוצה לעשות נחת רוח לבורא. תנסו! האם המחשבה שאני רוצה לשמח את הבורא מעוררת בי חום, הנאה? אם קיימת אצלי ההרגשה הזאת, אז אני מכוון נכון: דרך הקבוצה – לבורא. כך האור העליון מתחיל לבנות בי את הדרך למעלה.
מתוך כנס הזוהר העולמי, שיעור מס' 2, 05.02.2014
ידיעות קודמות בנושא:
בכוחות חדשים להתקפה לתיקון
לא סתם ספר
הספר החשוב ביותר עבור האנושות
