דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מתוך שפלות לגלות את הגדלות

מתוך שפלות לגלות את הגדלות

שאלה: בחיים, לא תמיד נדרש ממני לפנות לחברים או לבורא על מנת לקבל עזרה. אף על פי שהפעולות הללו מביאות אותי למטרה, למשל, אני קם בעצמי בבוקר לשיעור, בעצמי נוסע לכנס. אבל ישנן פעולות שאני מנסה לעשות בעצמי ללא הצלחה כבר עשרים שנה. כלומר, האם הן דורשות את אותה היגיעה שעליה אנחנו מדברים בחכמת הקבלה?

תשובתי: לא. אם אתה לא מסוגל לעשות משהו, זאת לא יגיעה. יגיעה זה כאשר אתה מבקש כוח כדי לעשות משהו. הבקשה לקבל כוח, היא היגיעה.

אדם משקיע בחייו המון יגיעה, אבל כולה מכוונת לעצמו. היגיעה מתחילה במקום שאתה רואה שאינך יכול לעשות כלום. היגיעה האמיתית היא למעלה מהכוח האנושי. כאשר נגמר הכוח האנושי, מופיע המקום ליגיעה. איך זה יתכן? נניח, שאני מסוגל להרים 50 קילו מקסימום. אז איפה כאן היגיעה, אם אני לא אתגבר על משקל יותר גדול? היגיעה היא לבקש כוח להרים משקל גדול יותר. אני עשיתי ככל יכולתי: התכוננתי, נרשמתי לכנס, הגעתי לשם. אבל באמת אני עדיין לא בכנס. אנחנו מדברים עם חברים, עושים סעודות, מטיילים, מזג אוויר טוב, אוויר צלול… האם זאת יגיעה? לא. אבל אנחנו התאספנו רק לשם כך!

היגיעה היא בכך שאנחנו רוצים להתחבר ולשם כך מבצעים פעולות שונות. ואם בסופן של הפעולות הללו כל אחד מגלה שלא השיג שום דבר, אם הוא לא שמח אלא נאנח מהעבודה וזועק לעזרה, על כך נאמר "נעשה ונשמע".

"אנחנו מוכנים! תביא כוחות!", את זה אנחנו צועקים. הדרישה הזאת נקראת בקבלה "יגיעה". הפעולה נעשית על ידי הבורא ולא על ידינו. העבודה שלנו היא רק בבקשה.

שאלה: אבל זה מנוגד לגבריות שלי. אני ממש משפיל את עצמי בפני הבורא…

תשובתי: אז תשפיל את עצמך מעט. לא נורא, לא חייבים כל הזמן להיות מאצ'ו. במקום שאתה תשפיל את עצמך, תראה את גדלותך. ענווה היא דבר גדול מאוד. יגיעה היא בקשה לשפלות כזאת. ועליך "לשלם" לחברים כדי שיעזרו לך בכך.

שאלה: האם קיימות דוגמאות כאלה בטבע לגישה כזאת? האם אני משפיל ילד כדי לפתח אותו?

תשובתי: לא, אתה רק מוסיף קשיים, נותן לו לפתור תרגילים יותר ויותר קשים. את ההשפלה לא שולחים לי מלמעלה, עליך להגיע אליה בעצמך. וההשפלה הזאת מתבטאת בחוסר כוח, כאשר אתה לא מסוגל ליותר, לא יכול להשיג את המטרה. תאר לעצמך שאתה רוצה להרים 200 קילו, אף על פי שאתה מסוגל להרים מקסימום 150 קילו. ולכן אתה מבקש עזרה מהבורא. האם זאת השפלה מצידו?

ברור שאתה היית רוצה לעשות את הכול בעצמך, להתאמן, לאכול יותר ולהתגבר על 200 קילו, כדי לא להישאר חייב לאף אחד. אבל בדרך הרוחנית זה לא כך, מפני שכאן אתה צריך לקבל את כוח ההשפעה, כוח האור שלא קיים בך. ואתה לא יכול לקבל אותו אם לא תדרוש.

כאן נחוצה ההכנעה, מפני שאחרת אתה לא תוכל להשתמש בכוח הזה. בדיוק כפי שילד קטן, אם יקבל כוח של אדם גדול, הוא עלול להזיק לעצמו. עליו להתקדם בעצמו, צעד אחר צעד, להבין את כל הסיבות והתוצאות האפשריות, כדי שהידע והכוח יהיו תוצאה מניסיונו האישי. אחרת הוא יהפוך למפלצת נוראה והרסנית עם שכל קטן.

שאלה: מדוע לא מספיק לבורא המאמץ שלנו להתחבר? מדוע הוא רוצה שאנחנו נפנה אליו עם בקשה?

תשובתי: הבקשה שלך מעידה על כך שאתה יכול להשתמש נכון בכוחות שקבלת. אם אתה פותח נכון את הכלי שלך להשפיע, זאת אומרת שאתה יודע מה לעשות עימו. ולהיפך, אם אתה לא מבקש נכון, סימן שאתה לא יכול לנצל נכון את המתנה מהבורא והיא רק תזיק לך ולאחרים.

זאת הסיבה שאריסטו ואפלטון היו נגד מסירת המדע להמונים. בסופו של דבר, אנשים מקבלים כוח לידיהם מבלי להבין את הקשרים שבטבע, בלי לראות את הסיבות ואת התוצאות, וזה מביא אותנו להרס מוחלט.

שאלה: כלומר, אין טעם לעשות פעולות שאני מסוגל לבצע בעצמי?

תשובה: נכון. לכן כתוב: "שב ואל תעשה, עדיף". אם האנושות הייתה מסתפקת בדברים הכרחיים בלבד, כמו מזון, משפחה והמשך הדור, ברור שהדרך הזאת הייתה יותר מוצלחת. מפני שאז את כל יתר הכוח האנשים היו מקדישים לפנימיות, וכל יתר הפעולות היו משאירים לבורא.

מתוך שיעור על פי ספר הזוהר, 15.01.2013

ידיעות קודמות בנושא:
לוותר על ה"אני" הנוכחי
העבודה והשׂכר
תבדוק שאתה לא מבזבז מאמצים לשווא

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/al2F8

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest