דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מתווכים אינטגרליים

מתווכים אינטגרליים

כנס החינוך האינטגרלי, סדנה מס' 2

הקבוצה מספקת לנו אמצעים שמאפשרים להשתוקק כל הזמן להרגשה הנכונה, שכל החיים שלי, המחשבות, ההרגשות, הכול נובע מהבורא והכול כדי שדרך החיבור אנחנו נפנה אליו.

באופן כללי, העולם מתחלק לשני חלקים:

• אנשים שקיבלו התעוררות מלמעלה, מהבורא, כדי להתקדם אליו. הבורא מביא אנשים כאלה לקבוצה, "מניח ידו של אדם על גורל הטוב ואומר, "קח לך"". וזה תלוי באדם האם הוא יבחר בזה או לא, כלומר, להתכלל בתוך הקבוצה, להתמסר לזרם הכללי בניגוד לאגו שלו או לא. זאת בחירתנו.

• ויתר האנושות חיים באופן אינדיבידואלי, בינתיים כל אחד בפני עצמו, בתנועה כאוטית. בוודאי שבאנושות מתפתח האגו, אבל בהדרגה, לא בזרימה קבוצתית.

אנשים שנמצאים בזרימה יחד עם הקבוצה, נדרשים בצורה מודעת לחזק ולבנות אותה. והעיקר, להבין שמהרגע שהם מתחילים להשתייך לאחת מהקבוצות שלנו או לקבוצה הכללית, אין להם שום דבר פרטי, אינדיבידואלי. כל מה שקורה להם הוא רק כתוצאה מהעובדה שהם נמצאים יחד איתנו בתנועה המשותפת. ועכשיו כל מה שהם מקבלים, הם מקבלים דרך מרכז הקבוצה. לא משנה אם זה באופן מודע או לא.

ואחר כך זה מתפשט לכולם, כל אחד מקבל בהתאם ליגיעתו שעליו להשקיע בתוך הזרימה המשותפת לחיבור, למרכז.

אותו הדבר בנוגע לתנועתנו לבורא. כל מה שאנחנו רוצים לכוון אליו, לומר לו, לבקש ממנו, לעורר על עצמנו את השפעתו, את השפעת "האור המקיף" וכן הלאה, גם יכול לבוא רק דרך מרכז הקבוצה.

כלומר, מרכז הקבוצה מאוד חשוב לנו, כמו הנקודה שממנה אנחנו כבר עולים בפנייתנו לבורא, דרכה, כמו דרך חבל הטבור מקבלים את הכול ונותנים את הכול.

בואו נתאר לעצמנו את חבל הטבור הרוחני הזה שלנו שדרכו אנחנו מקבלים ומוסרים את הכול. רק דרכו אנחנו קשורים למקור החיים. תתארו את עצמכם כעוּבָּר בתוך הרחם. דרך חבל הטבור הזה, דרך מרכז הקבוצה אנחנו מקבלים את כל החיים, את כל הכוח הרוחני, את כל מה שיש.

כשאנחנו מוצאים את הקשר לחבל הטבור, אנחנו מתחילים להבין כיצד הכול בנוי, כיצד באמת הכול יורד אלינו מההשגחה העליונה. עולמנו הוא רק עולם של תוצאות, לכן בשום פנים ואופן לא נולד בו כלום. ואנחנו מתחילים להבין כיצד אפשר להשפיע על ההשגחה העליונה, לעורר התעלות מיטבית.

בצורה כזאת אנחנו מגיעים להתפתחות מודעת, דווקא מפני שמוצאים את הקשר עם המקור שלנו, מתחילים להתקשר בינינו, למשוך את הכול ממנו ולהגיב על כך בצורה נכונה. ואמנם, "אין עוד מלבדו", בסופו של דבר הבורא משמש כמקור פסיבי פשוט. וכל מה שמתרחש הוא רק דרך ההשפעה שלנו, לפי בקשתנו.

אז כיצד אנחנו יכולים להשפיע על המקור דרך חבל הטבור הזה? כמובן, דרך מרכז הקבוצה. אחרת לא יהיה מגע. אנחנו מגלים אותו כדי להעלות למעלה את כל החסרונות שלנו, מתחברים כדי לקבל מלמעלה את התשובה, מרגישים את שיתוף הפעולה בינינו לבורא דרך ה"צינור", דרך ה"קו". אנחנו לומדים על ה"קו" בקבלה, הוא עובר כמו צינור מהעולם אין סוף עד לעולמנו.

ועבור הקהל הרחב אנחנו משמשים כמדרגה יותר עליונה וצריכים להשתמש בצינור הזה כך שהאנשים יוכלו לקבל מאיתנו הזנה ולאט לאט הם יימשכו למעלה.

נראה שאנחנו מרגישים את נקודת המגע עם האור, עם הבורא, עם המדרגה העליונה. אבל משום מה לא ממש מזדרזים למצוא אותה ולהתחיל להעביר מלמעלה למטה כלפינו את האנרגיה החיובית ומלמטה למעלה את האנרגיה השלילית.

כדי לעזור לנו עם זה, מתפתח מסביבנו המשבר. בסופו של דבר, אם אנחנו לא נתעורר בזמן הוא יגיע גם אלינו לא רק באופן רוחני, אלא "גשמי" רגיל. הרי המשבר נועד רק כדי לעורר אותנו להגיע לקשר מהיר עם הכוח העצום, עם השפע, עם האור העליון שיש בו הכול, על מנת להעביר אותו דרכנו לעולם שבחוץ.

אם אנחנו לא נעשה זאת בזמן, אז נקבל יחס ממש לא טוב כלפינו מצד כל העולם. דווקא כלפינו וכלפי הקבלה, מפני שאנחנו חייבים לבצע את התיקון.

בעקרון, אילו אנחנו היינו עושים את הכול בזמן, אז לא היינו רואים משבר ובכלל לא היינו מרגישים שום דבר שלילי. אנחנו היינו תמיד "מקדימים תרופה למכה".

אבל אנחנו מאחרים, בינתיים מאחרים מעט. אני מקווה שזה מספיק, ובהמשך אנחנו נתחיל להבין את האחריות שלנו כלפי העולם ונבין שהמשבר הוא מחסור באותו הכוח העליון שצריך לעבור דרכנו לעולם.

אז כיצד אנחנו יכולים להתארגן מהר כדי להגיע למגע עם הבורא, עם העולם בחוץ ולהיות המוליכים של האור העליון, של השפע? הרי זהו הפתרון למשבר על כל תחומיו. אנחנו צריכים להרגיש את עצמנו כמוליכים שמחברים בין העולם העליון והעולם התחתון, את זה עלינו לעשות.

נאמר, "ילמד עליון מתחתון". על בסיס ההפצה האינטגרלית, החינוך האינטגרלי שלנו, בפנייתנו לקהל הרחב, אנחנו צריכים להבין טוב יותר כיצד עלינו לפנות לבורא. בדיוק כך, כשאנחנו נעשים הורים, אנחנו סוף סוף מתחילים להעריך ולהבין את היחס של ההורים כלפינו. כשאנחנו מתחילים לקשור את החסרונות שמתעוררים בקהל עם הפתרון הגלובלי והאינטגרלי, עם ההתעלות הרוחנית שמצפה מאיתנו הבורא, אז אנחנו כאילו כוללים בתוכנו את שני הקצוות:

• מצד אחד, ההמונים עם הצרכים הפשוטים, היומיומיים לכאורה.

• ומצד שני, אותו הערך העליון שהבורא מציב לפנינו, החיבור, השגת המערכת האחת שבה הוא מתגלה ככוח מחייה שיש בו הכול.

בעקרון, כך אנחנו מתפתחים, בזכות הימצאותנו בין הפטיש לסדן. מצד אחד הקהל, ההמונים, ומצד שני הבורא. עלינו לגרום לאיזון בין הפעולות של הבורא המעוררות לחיבור, שיורדות למטה ומתממשות בהמונים, בצרות ובצרכים האנושיים הפשוטים ואנחנו מעלים דרכנו את הבעיות ואת הצרות הפשוטות לדרגה יותר גבוהה של חיבור עם הבורא, למעלה מהזמן, המרחב, למעלה מכל מה שכבר יש בנו, למרחב הרוחני.

זאת הייחודיות שלנו, בכך שאנחנו מתחילים לחבר בתוכנו את שני העולמות, לקשור אותם אלינו. זאת התכונה המיוחדת של הקבוצה שביכולתה לבצע את העבודה הזאת, לחבר, לכלול ולקשור בתוכה את שני העולמות המנוגדים, אנחנו כחלק האינטגרלי נכללים מכל האנושות ומורידים לתוכה מלמעלה את הבורא. כך אנחנו משיגים את ההרגשה שנמצאת בין שתי מערכות הבריאה המנוגדות. זאת הייחודיות שלנו והמימוש הסופי שלנו.

לכן, מטרתו הסופית של הנברא מתממשת דווקא בתוך הקבוצה, כלומר, בחיבור האנושות, החל מהמרכז, מאיתנו, למעגלים יותר רחבים. את אלה שנמצאים מאחורינו אנחנו כבר מושכים, מזמינים אותם להצטרף אלינו. אבל בלי למשוך אותם לרמה שלנו, אלא רק על ידי פעולה במידת התפתחות הרצון שלהם והבנת המשבר כשאיפה לחיבור.

אנחנו מרגישים את המשבר הנוכחי כרוחני. הם מרגישים אותו בצורה גשמית. אולם, בעקרון הפתרון אחד, והוא, להגיע להשתוות הצורה עם הבורא ולדעת למצוא מגע איתו כדי שהוא ואנחנו נתחבר בהתאם לתנאי של השתוות הצורה. זאת השיטה.

מתוך כנס החינוך האינטגרלי, סדנה מס' 2, 02.02.2014

ידיעות קודמות בנושא:
נוסחה בעלת ערך
אנחנו מבקשים שהבורא יהיה איתנו כל הזמן
תקבל כל מצב בחיוך

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/c4pmD

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest