משפטו של הבורא

הערה: אם הייתי יכול להשיג את הבורא שלך, הייתי מציג לו חשבון עבור כל ההיסטוריה!…

תגובתי: באופן כללי אני מסכים איתך וגם הבורא בעצמו לא מתנגד שבני אדם יפנו אליו, אפילו עם טענותיהם. מפני שאחרת בכלל לא יפנו! כל אדם בעולם מתלונן על חייו, כמובן שכל אחד צודק במשהו או אפילו בכל. הרי לא האדם הוא שמעמיד את עצמו בכל מיני מצבים ואי נעימויות אלא הטבע שלו, חוסר הבנה, חוסר ראיית העתיד, חוסר חיזוי של העולם. אז במה אנחנו יכולים לבוא בטענות לאדם? אם נסתכל טוב בגורלו, בהתנהגותו, אז נגלה שכל אחד מאיתנו נולד, חי ומת לא לפי רצונו. וגם המעשים שלנו נקבעים לפי נסיבות ותכונות שנקבעו בנו מראש, ולא לפי רצוננו. לכן האדם אינו חופשי בשום דבר. אם כך, אין מה לדרוש מהאדם ולבוא אליו בטענות! כאן מופיע ה"אשם" עצמו בכל מה שמתרחש, זה שיצר הכול ומוכן שידרשו ממנו. הוא גם מוכן שנערוך לו משפט. מפני שבמהלך משפטו של הבורא, עם כל הטענות וההאשמות שלנו, נגלה את היחס שלו כלפינו, את הסיבה שבגללה הוא ברא אותנו דווקא כאלה אפסיים, שמוענשים על ידו ועל ידי הטבע. נגלה את מטרת בריאתנו ואת גורלנו, נבין למה דווקא בייסורים אנחנו נולדים, חיים ומתים. בסופו של דבר אנחנו מתחילים להבין שכל הטענות שלנו הן כלפי הבורא שלנו, ודווקא לו אנחנו רוצים לערוך משפט!

דווקא חכמת הקבלה מבררת את הבעיה של היחסים ההדדיים בין האדם לבורא, ולכן היא המדע העיקרי בעולם, מפני שלאדם אין דבר חשוב יותר, מאשר בירור היחסים ההדדיים הללו, ומלבד זאת אין בטבע יותר שום דבר!

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/SjcZg

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest