משפטו של הבורא

כל אדם בעולם מתלונן על חייו וכמובן שכל אחד צודק במשהו ואפילו בכול. אחרי הכול לא הוא שמעמיד את עצמו בכל מיני מצבים, אי נעימויות אלא הטבע שלו, חוסר ההבנה, אי ראיית העתיד ואי הוודאות שלו ביחס לעולם, אם כך כיצד נוכל לבוא בטענות לאדם?

אם נביט על גורלו והתנהגותו של כל אדם אז נגלה שכל אחד מאיתנו נולד, חי ומת בעל כורחו ומעשיו נקבעים על ידי נסיבות ותכונות שטבועות בו בעל כורחו, בעצם האדם אינו חופשי בשום דבר.

אם כך, אז אין סיבה לדרוש ממנו! אך כאן מתגלה ״האשם״ בכל המתרחש, מי שברא את הכול ואף מוכן שנאשים אותו ושנערוך לו משפט, מפני שבמהלך המשפט על הבורא, עם כל הטענות וההאשמות שלנו, נגלה את יחסו כלפינו, את הסיבה שבגללה הוא ברא אותנו דווקא כאלה אפסיים שנענשים על ידי עצמנו ועל ידי הטבע. נגלה את מטרת בריאתנו ואת גורלנו, מדוע אנו נולדים, חיים ומתים דווקא בייסורים. בסופו של דבר נתחיל להבין שכל טענותינו הן כלפי הבורא שלנו ודווקא לו אנו רוצים לערוך משפט!

התחום היחיד בעולם שיכול לעזור לנו זו חכמת הקבלה, היא זו המבררת את הבעיה ביחסים ההדדיים של האדם עם הבורא ולכן היא החכמה העיקרית בעולם מפני שעבור האדם אין שום דבר חשוב יותר מבירור היחסים ההדדיים הללו ובכלל שום דבר פרט לזה לא חשוב. מהסיבה הפשוטה שפרט לזה אין בטבע שום דבר אחר! הבורא עושה הכול, אך האם האדם מוכן לסלוח ואחר כך גם להודות לו על כל מה שהוא עושה איתו כדי להביא אותו למצב המושלם?

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/n7nwD

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest