משמרת כוונות מסביב לשעון

אנחנו כבר חווינו את הרגשת החיבור הראשונה, אבל השאלה היא כיצד אנחנו ממשיכים ומשתמשים בניסיון שלנו. אם אנחנו סתם נהנים מההרגשה הנעימה ומהשלווה, אז ברור שאנחנו משתמשים בהארה שמגיעה אלינו. וכתוצאה מאובדן ההארה, אנחנו מרגישים נפילה. כפי שכותב בעל הסולם, "אוי לאותה בושה וכלימה, שמלבד שאינו משלים את תשוקתו וכיסופיו, עד שיתמלא לאהבה נצחית, נמצא עוד בבחינת "ונרגן מפריד אלוף"."

לכן, חייבים לעבוד כל הזמן על ההשתוקקות יותר ויותר, על הנטייה בכל מיני צורות, בקרב גברים, נשים, בחוגים שונים. ידוע שתלמידי הרמח"ל אפילו קבעו ביניהם תורנויות בלימוד מתמשך מתוך ספר הזוהר. במשך 24 שעות כל שעה קבוצה קטנה כלשהי הייתה אחראית על שמירת המצב הכללי. יתכן שגם אנחנו נצטרך לעשות משהו בדומה לזה בעתיד. יש לנו הזדמנות לארגן את התורנות מסביב לשעון מסביב לכל כדור הארץ, בין כל הקבוצות שלנו על כל היבשות. כאן לא חשוב האם זאת קבוצה גדולה או קטנה. מאמץ קטן שנעשה על ידי אדם קטן שווה ערך למאמץ גדול שעושה מבוגר.

עכשיו חייבים לפחד שלא להתדרדר בחזרה לשליטת האגו. אנחנו מרגישים טוב ונעים, עברנו תחושות בלתי רגילות כלשהן ואנחנו מתחילים להתענג עליהן ולנתח אותן. אבל לא משנה מה אני מרגיש, אלא חשוב להישאר כל הזמן מעל ההרגשות והחשבונות שלי, להשתוקק רק להשפעה. כשאני נמצא בהשפעה אני לא מרגיש את עצמי, שאלה כזאת בכלל אינה עולה בראשי. אני שואל רק בנוגע להשפעה, למען מי אני עושה את הכול?

אני חי בזכות הכוונה להשפיע ולא חי בתוך המצב עצמו. בעולם הרוחני המצב אינו נחשב, אלא רק התוספת עליו, התאוצה, הנגזרת.

שאלות בזמן הסעודה, 27.01.2014

ידיעות קודמות בנושא:
רכישת האמת
לעלות בכל יום להר חדש
תורנות כוונה