קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
באותה המידה, שהאדם מרגיש את חשיבות המטרה, כך הוא מוכן לוותר על כל הדברים שמפריעים לו להגיע אליה. אבל לוקח זמן עד שהוא מתחיל לשמוע על מה שמדברים, כי הלב הוא זה ששומע ולא האוזניים. הוא יכול לחזור הרבה פעמים על מה שכתוב במאמרים, אך אינו שומע. אחר כך הוא מתחיל לשמוע, אך אינו מבין. אחר כך הוא מתחיל להבין משהו, אבל הוא לא קולט, לא סופג. אחר כך הוא מתחיל לספוג, אבל בינתיים זה לא נכלל ברצונות שלו.
כאשר, בסופו של דבר, זה נכלל בתוך הרצונות שלו, הוא מתחיל להשוות את מה שהיה לו עם מה שנכנס עכשיו לתוך הרצונות שלו. כאן הוא מתחיל לעשות חשבון ולהחליט מה לעשות, לברר איזה רצון עדיף, איזה מהרצונות הוא יותר כדאי, נצחי, שווה, וכולי. אז הוא מחליט האם הוא יכול לוותר על עצמיותו, על נוחיות עצמו, על האגו שלו, לפנות בתוכו מקום לזולת, האם הוא חייב לעשות את זה, האם הוא רוצה בזה או לא?
ואחר כך הוא כבר מתחיל לפעול מתוך הבחירה שלו, בכך שרוצה שהסביבה החיצונית תשפיע עליו יותר ויותר בצורה מרבית, ותאפשר לו לעשות בתוך ליבו חשבון לטובת הזולת ולא לטובת עצמו. וכל זה צריך להיות בהסכמתו, מרצונו החופשי, למעלה מהרצון האגואיסטי הקודם שלו. בדרך כזאת הוא מתקדם למטרה.
לכן אנחנו רואים הרבה אנשים שיושבים ולומדים, שכאילו נמצאים יחד עם כולם, אבל עדיין שומעים רק ב"שמיעה חיצונית". ועד שזה ייכנס פנימה לתוכם, יכולות לעבור עוד שנים. ישנם כאלה, שמתחילים לשמוע רק כעבור 10- 15 שנים, וישנם כאלה שיותר מהר. קיימות כל מיני תגובות מצד הנשמה, כי בעצם מדובר על התיקון שלה.
לכן, עד שהאדם מכיר בנחיצות להחליף את המהות הפרטית הפנימית שלו לכללית, יעבור הרבה זמן, וזה עיקר הכובד בעבודה שלנו, זו המדרגה הרוחנית הקשה ביותר. אחר כך האדם רק מגדיל את הרצון להשפיע, אבל תחילה הוא צריך להקים ולבסס אותו, להעמידו על ראש ההר, מעל לאגו שלו, וזה דורש עבודה גדולה. כאן אפשר לרצות ולבקש רק סבלנות וקצת הכנעה, שזה מה שעוזר לנו.
לכן אין לנו שום בסיס להתרגז על אנשים ששמעו על השיטה הזאת של החינוך האינטגרלי, אך אינם יודעים ליישׂם אותה, להסביר לאנשים. עוד לא הגיע זמן הקליטה הפנימית שלהם. יש הבדל בין מה ששומעים לבין מה שיכולים לבצע.
ידיעות קודמות בנושא:
איך מתוך הפשוט מופיע המורכב
אותן המילים, רק מקולפות מקליפה
תלמד להבין בלב
