קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שמעתי מאנשים שמצא חן בעיניהם המשל הזה שבזמנו פרסם זיו בתגובות בבלוג, אז הבאתי אותו כאן שוב.
אדם אחד דיבר עם אלוקים על גן עדן וגיהנום.
אלוקים אמר לאדם: "בוא, אני אראה לך את הגיהנום".
הם נכנסו לחדר בו ישבה חבורת אנשים סביב קדירת תבשיל ענקית. כולם היו מורעבים, נואשים, על סף מוות מרעב. כל אחד החזיק כף שהגיעה לקדירה, אך ידית הכף הייתה כה ארוכה יותר מזרועם, שלא ניתן היה להשתמש בה כדי להגיש את התבשיל לפה. הסבל היה נורא.
"בוא עכשיו אראה לך את גן עדן", אמר אלוקים.
הם נכנסו לחדר נוסף, והאדם רואה שזה העתק של החדר הראשון – קדירת התבשיל, חבורת האנשים, אותן כפות ארוכות ידית. אבל שם כולם היו מאושרים ושבעים.
"אני לא מבין" אמר האדם, "למה כאן הם מאושרים ובחדר השני כולם אומללים, כשהכול אותו דבר?", אלוקים חייך.
"אה, זה פשוט," הוא אמר. "בגן העדן הם למדו להאכיל אחד את השני…"
פשוט מקסים.
איך העולם הרוחני מפעיל ומשפיע על עולמיינו? ואיך זה אם אין קשר בין השניים? האם זהו קשר של סיבה ומסובב? ואם כן אז למה גם פה לא שלם, מושלם ונצחי? תודה וסליחה על ריבוי השאלות
מ-ע-ו-ל-ה