משימה אפשרית

הגיעה תקופה מיוחדת – חג הפסח. כאילו עוטף אותנו ערפל קל, שנגרם מהעייפות והיציאה מהמצב הרגיל. בכל העולם יש עכשיו זמן מיוחד, שבו משפיעים האורות המקיפים, בהתאם לסדר שנובע מחוק ענף ושורש. וחוץ מזה אנו נכנסים לחג שנוגע לנו ישירות. אין שורש רוחני שקרוב ונחוץ לנו יותר מפסח. רק את זה אני רוצה. לאחר היציאה מהאגואיזם, אנחנו מזכירים לעצמנו שוב ושוב על יציאת מצרים ורק מתקנים אותו עוד ועוד לכל אורך הדרך, עד גמר התיקון. כתוצאה מכך עלינו להתנתק לגמרי ממצרים, עד כדי כך שנהפוך אותה להשפעה.

עכשיו אנחנו יכולים לבצע פריצה. זאת המשימה שעומדת עכשיו לפנינו. ולא חשוב שאנחנו קטנים, שאיננו מבינים הכול. אולי חסר לנו הרבה. כך יהיה תמיד. הרגשת החושך, הבלבול, קהות החושים והשכל – כל זה נחוץ. צריכים להפריע לנו – ודווקא זה לא חסר. כולנו מרגישים מסובכים, מבולבלים, חלשים וכן הלאה, כל אחד מוכן רק לישון. זהו המצב הטוב ביותר, המצב האופטימלי עבורנו.

ויחד עם זאת, עלינו להשקיע מאמצים מדויקים ומחודדים לכיוון החיבור בינינו. אם נרדמים – אפשר לישון, אך עם כוונה נכונה, כדי שאפילו בפעולה הזאת נתחבר בנקודות שבלב ונירדם מבלי להיפרד פנימית זה מזה. צריכים "ללחוץ" על החיבור. תעבור פנימה, למרות הנמנום – ותתחיל לקבל התעוררות מהאחרים.

לכל אחד מאיתנו חסרה ההתכללות ההדדית. הרי אם אני נכלל בכולם וכולם נכללים בי, זה נותן לי כוח של מאות אלפי אנשים. זאת התוצאה של הערבות, וללא השימוש בה, איננו משיגים דבר. עלינו לכוון את עצמנו למימוש החיבור.

היום בערב, בכל העולם, נשב מסביב לשולחן החג, והעיקר לא יהיה מה אנחנו אוכלים ושותים, לא סדר הפסח עצמו. כל אלה הם רק מסורת, העיקר – האם אנחנו מתכוונים לעלות מעל האגואיזם שלנו לאהבה ולחיבור?

זאת יציאת מצרים. וכל השאר – פרשנות. כל מאפייני החג הם רק סימנים, סימנים למאמץ המשותף. אם אני לוחץ על עצמי יחד עם כולם, אז בעזרת הלחץ הזה אני עובר את סדר הפסח כולו. הוא מתגלה לי.

לכן, אנחנו צריכים עכשיו התעוררות עצומה, ואנחנו באמת מסוגלים לפרוץ. הרי אנחנו רואים כיצד הכוח העליון דוחף אותנו קדימה, תמיד מארגן אותנו, דואג לנו. אנחנו צריכים עכשיו לעשות מאמץ מצידנו, ואינני רואה בזה שום הגבלות. קהות חושים קלה – האם זה פרעה?

לא צריך לצפות שפעם יהיה קל. אנחנו תמיד מתקדמים נגד הרצונות והמחשבות. תמיד תיפול עליך תרדמה, תמיד יפריעו לך העניינים הדחופים, תמיד יהיה מספיק בלבול. זאת הדרך.

מתוך שיעור על איגרת של בעל הסולם, 18.04.2011

ידיעות קודמות בנושא:
כיצד להתנתק מהעבדות?
המקום שבו אנחנו מחוברים
נקודת הכניסה לרוחניות