קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
נאמר, שכניסה ויציאה של האור לתוך הרצון, יוצרים בו תכונה של הכרת האור ושל מקור האור. ונשאלת השאלה, כמה פעמים האור צריך להיכנס לתוכי ולצאת ממני, כדי שאתחיל להגיע למודעות עצמית, להבין את מצבי, את פעולותיי ? איפה כאן ההתחלה של הרצון העצמי, של בירורים, של בחירה חופשית, של כוונות ?
כניסה ויציאה של האור, השפעותיו המתחלפות, יוצרים רצון (כלי). הרצון הופך ליותר מורכב, מבין את מצבו מפעולות והשפעות של האור עליו, מתחיל להחליט עבור עצמו, הופך לעצמאי ולא תלוי באור, מבין כיצד לרצות את האור וכיצד לשאוף להשיגו.
החיים הרוחניים מוערכים לפי תדירות של כניסות ויציאות של האור לתוך הרצון, באיזו תדירות האדם מזמין אותן, כיצד הוא מצליח להתמודד איתן וכיצד הוא מנצל אותן. כך גם בחיים הגשמיים, המהירות גדלה, עם התפתחות הטכנולוגיה גדלה תדירות עבודת המכשירים, מהרץ למגה הרץ, מגלים ארוכים לגלים קצרים ולגלי לייזר.
האדם ברוחניות, בדומה למכשיר, נמדד לפי תדירות התנועה של התחל – הפסק, – כניסה – יציאה של האור לתוך רצונו. ככל שהוא מתקדם יותר, כך הוא שמח יותר לשינויים שבו, יודע כיצד לנצלם, וכיצד לשלוט בעזרתם על חייו.
מתוך שיעור "פתיחה לחוכמת הקבלה", 03.11.2009
רשומות קודמות בנושא:
תאוצה, ולא מהירות
תנו לאור לעבוד!
