דף הבית / אקטואליה / משבר יוון – מטרגדיה להזדמנות

משבר יוון – מטרגדיה להזדמנות

כולנו עוקבים בדאגה אחרי הטרגדיה היוונית המתרחשת לנגד עינינו. בינתיים, הדרמה היא בעיקר פיננסית, מלווה במאבקי כוחות דיפלומטיים וניגודי אינטרסים. אבל בעולם שהפך מזמן לכפר גלובלי קטן, אפילו גב' כהן מחדרה יודעת שמה שיקרה שם, בכלכלה היוונית הזעירה שמהווה פחות מ-1% מכלכלת אירופה כולה, ישפיע גם על הפנסיה שלה, ועל יכולותיה הכלכליות הנוכחיות והעתידיות.

מעבר לשאלות שקרובות לכיס שלנו, האם יוון תגיע לחדלות פירעון ואיזה גל הדף כלכלי ייווצר ברחבי העולם, כדאי לעצור ולבחון מה קורה עכשיו ברחבי העולם. חושבים שאירופה תוכל להכיל את המשבר היווני, כדי שכולנו נוכל להמשיך הלאה בחיים? תחשבו שוב. שום דבר לא יעזור להם, תראו איך שהם מסתבכים.

אירופה עם יוון, רוסיה עם אוקראינה, סין עם ארה"ב. כולם מסתבכים והמנהיגים אובדי עצות. החוקיות החדשה בעולם שעבר תהליכי גלובליזציה ואינטגרציה מואצים, אומרת את דברה ומלמדת אותם, בדרך הקשה, שבמקום שכולם יחשבו שהם בעצמם עושים את ההיסטוריה, עליהם לבנות את המערכת הבינלאומית כולה כך שתתאים לתלות ההדדית המתהדקת בין כולנו.

המשבר כהזדמנות

הבלגן הנוכחי יכול לסמן גם שינוי לטובה. למה? כי בכל זאת כולם לומדים ממנו משהו, כל הזמן. לומדים שהדברים  לא הולכים כפי שהם רוצים. המשבר ביוון הוא חלון הראווה, או יותר נכון מראה עבור כולנו. אירופה כולה לומדת עכשיו מהדרמה היוונית. אגב, ביוון מתרבות הטענות שהיהודים אשמים במה שקורה שם וסביר שהטענות האלה רק יתגברו. אולי בכלל מה שקורה שם כיום מהווה סגירת חשבון עם היוונים? חשבון שנמשך כבר אלפיים שנה?

רבים נפגעים כיום וצפויים להיפגע מההשלכות הגלובליות של המשבר האירופאי הנוכחי. אבל על כל אחד מאיתנו להפנים שזה לא סרט שאין לאדם יכולת להשתתף בו, להשפיע על המשך העלילה שלו, להפך. הפגיעה היא במידה שאנו לא מסוגלים להשתתף נכון בתהליכי התפתחויות מחויבי המציאות של המערכת הבינלאומית ובעצם של כל אחד מאיתנו, כי הדברים שזורים זה בזה.

גזרות, לעת עתה אנו מתפתחים רק באמצעות גזרות. המערכת הבינלאומית וניגודי האינטרסים, הפירוד והרצון לשלוט ולנצח, היא בבואה מושלמת של היחסים בינינו, כאן ועכשיו. גם בישראל, הפכנו לחברה כוחנית ומנוכרת, כזו שהותירה מאחור את הערבות ההדדית, לטובת מנטליות של "חטוף כפי יכולתך", שחיתות וקשרי הון שלטון. לכן הדרך כולה קשה, מכבש התפתחות שכולו מכות.

עם האופי הבעייתי הזה של כל אחד מאיתנו, ועם הצורה הברורה בה הוא משתקף במערכת היחסים העכורה והכוחנית באירופה, אין שפה אחרת, רק מכות, מכות נמרצות. ואם יצר רע שלנו, האישי והקולקטיבי, מתחיל להוסיף חכמה, שכל ורגש, צובר נטייה לקראת יציאה מתוך עצמו, להתרומם אפילו במקצת  מעל הטבע שלו, אז הגזרות והמכות הופכות לדרך חדשה. האדם מתחיל ללמוד איך להפוך אותן לאבני דרך בהתפתחות שלו, כמו מי שמטפס בשלבי הסולם.

איחוד אירופאי חדש

אם אנו שואפים לכבות רק את השרפה הנוכחית, את המשבר היווני השלישי בעידן המודרני, רק כדי שנוכל לחזור לשגרה הקשה שלנו, נגלה שגם אם יוון וגרמניה יחבקו זו את זו חיבוק דב, וגם אם השווקים הפיננסיים יירגעו, זו תהיה רק רגיעה זמנית, כי בינתיים אין באופק סימנים לבנייה של איחוד אירופי אחר, אמיתי, המבוסס על ערבות הדדית, שיתוף אמיתי ושוויון, כראוי למי שנמצאים ממש בסירה אחת.

כפי שאירופה נראית כרגע, אי אפשר להעריך כיצד המשבר הזה יסתיים. הם וכל העולם יחד איתם, עוד צריכים ללמוד הרבה מאוד. מי שמקווה שהמשבר יחלוף ולא יפגע בכולנו, צריך לשאול את עצמו למה זה רע אם כולם ייפגעו?  אולי דווקא ממצב דרמטי כזה הם ילמדו סוף סוף, שבאירופה צריך להיות חיבור, אבל לא חיבור מלאכותי, כוחני ובלתי מאוזן, כמו זה הנוכחי. הגיע הזמן שהאירופאים ישאלו את עצמם מה מטרת החיבור שהם יצרו ומה צריכות להיות המטרות העתידיות שלו, מהיום והלאה. מה הייתה כוונתם, כשייסדו את השוק האירופאי? לא סתם כינו את יצר כפיהם "שוק". המטרה הייתה כלכלית ומסחרית, איך להרוויח ביניהם כמה שיותר, ולהוות משקל נגד אמריקה ונגד רוסיה, נגד כולם. אירופה התאחדה כדי למצות יתרונות כלכליים ודיפלומטיים ולהתחזק על חשבון שאר השחקנים במערכת הבינ"ל. מה יצא מזה? אנחנו רואים כיום.

המאמץ שאירופה משקיעה כרגע כדי להציל את עצמה ואת יוון ממשבר פיננסי עמוק, מונע על ידי פחד, לא על בסיס אבחון נכון של הבעיה האמיתית שהביאה אותם אל המצב הנוכחי, וכולנו יודעים שבלי דיאגנוזה נכונה, אי אפשר לרפא שום דבר.

אירופה צריכה שכל חדש, עליה לחזור אל ספסל הלימודים, במקום למהר ולקבל החלטות חפוזות, פשרות בין אינטרסים מנוגדים ושנאה הדדית. זו לא נקראת התחלה חדשה, אלא רק דחייה של הצרות לסיבוב הבא ובטוח שיהיה כזה.

אי אפשר סתם להחליט שמתחילים מחדש, אפילו את מחליטים להתחבר, ההחלטה חייבת להישען על תשתית משותפת, רעיונית, רגשית ונורמטיבית. כל שינוי כזה חייב להתחיל בתהליך של חינוך ושינוי עמדות משמעותי. כדי להגיע לחיבור חדש כזה, הם צריכים לדאוג תחילה לא רק לבנקים ולפיננסים, זו הרי הטעות שארה"ב עושה כבר 7 שנים, אלא לבנות מערכת חינוך כלל אירופאית, במטרה לחנך את כל האירופאים לחיבור ביניהם ולהראות לכל העולם שהם פלורליסטים באמת, ושכולם שווים וכולם מחוברים. החיבור הוא הערך העליון, ומי שפועל נגדו דינו להיזרק מכל אירופה, במקום לתת לאסלאם הקיצוני ולנצרות הקיצונית ולגורמים קיצוניים נוספים לחיות שם בשקט. הקריטריון לחיים באיחוד האירופי אמורים להיות פשוטים מאוד ונוקשים מאוד בו זמנית: החיבור בין כולם הוא העיקר, והוא שקובע את הכול.

משחקי הכס

אם האירופאים מבינים שזו הדרך היחידה להציל את עצמם ולפרוח, אז שיבצעו, ואין ספק שיוכלו להגיע לתוצאות יפות. אם לא, אירופה תתפרק ותחזור אלף שנה אחורה. "משחקי הכס" זה מה שיישאר ממנה, ממש שממה. לא צריך להסתבך עם הסכמים הדדיים מורכבים וחילוצים פיננסיים מלאכותיים, אלא רק לפעול כמה שיותר לקראת חיבור. ייתכן שהמצב צריך להקצין, כדי לבנות עצמו מחדש בצורה הנכונה, לפי דיאלקטיקה מוכרת מהעבר, לפיה ייתכן שהאיחוד האירופאי במתכונתו הנוכחית צריך להתפרק, רק כדי להתחבר כמו שצריך, לפי העקרונות החדשים, בהרמוניה, איזון ושוויון, ולא עבור גרמניה ששולטת בכל אירופה על ידי כוח פיננסי. בחיבור החדש שייבנה, מי שישלוט הם כוחות החיבור, זהו העיקרון החדש שעליו אירופה צריכה לבנות את עצמה.

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/46W2z

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest