דף הבית / משבר עולמי / משבר הוא לידה של דבר חדש

משבר הוא לידה של דבר חדש

כשאנחנו קוראים את הזוהר, עלינו לתאר לעצמנו את רשת הקשר בין כל בני העולם ואת האופן שבו המערכת העליונה הזאת מתגלה. ואז נבין שאבא ואמא, ישסו"ת וזו"ן, שעליהם מספּר ספר הזוהר – הם סוגי הקשר בינינו.

אנחנו נמצאים במערכת הזאת, שקושרת אותנו זה לזה. בקשרים הללו בינינו יש עשר ספירות. עשר ספירות – זה עולם שלם: זעיר אנפין ומלכות הם זו"ן, חכמה ובינה הם אבא ואמא וישסו"ת (ישראל סבא ותבונה), כתר הוא עתיק ואריך אנפין.

כלומר, אנחנו יכולים לחלק את הקשר ביני לבינך לחמישה עולמות או לחמש ספירות: כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין, מלכות, או: זו"ן, אבא ואמא וכתר, וכן הלאה… את כל המבנה הזה אנחנו לומדים בעולם האצילות.

אם אני מדמה את עצמי אליך, אני צריך ממש לתקן את עצמי בכל היחסים האלה. ודאי שבמידה מסוימת, ולא במצב של גמר התיקון. בהתאם לזה אני מתקרב אליך.

בין כל אדם לחברו יש 125 מדרגות. כאשר כל אחד משיג את החבר במלואו, הוא משיג את כל המערכת, מפני שהפרט והכלל שווים. וכך אנחנו מתקדמים.

בחכמת הקבלה אנחנו לומדים את מה שנמצא בינינו. לא את עצמנו, אלא את החוטים שקושרים בינינו, את סוגי הקשר שקיימים בינינו. זה העיקר. לכן אנחנו לומדים, למשל, מה זה ראש חודש, ראש השבוע, סוף השבוע, שבת, חגים. אלו צורות שונות של קשר שקיימות ברשת הזאת, בהתאם לפעולות מיוחדות שנמצאות במערכת עצמה.

המערכת בפני עצמה פועלת בהתאם לתכלית שלה. כל אחד מאיתנו הוא רצון לקבל. אין ברצון הזה כלום, הוא גולם, דומם דדומם – העפר שממנו הכול נוצר.

המערכת מעוררת את העפר הזה, מתחילה להחיות אותו יותר ויותר, ואז אנחנו – אותם גושי החומר הגולמיים האלה – מתחילים להתפתח. כולם מתפתחים וכולם מוחזקים ומתוחזקים על ידי אותה המערכת בלבד. אין לנו שום דבר חוץ מזה. במערכת הזאת אנחנו חיים.

לכן נאמר שהאור העליון ששורה במערכת הזאת מחיה את כל העולם. הוא מעורר אותנו משני כיוונים. מצד אחד, הוא מעורר בנו את החיסרון להתקשרות עם האחרים, מפני שאחרת אנחנו לא מקבלים מספיק חיוּת. הרי החיות שלנו תלויה במידת ההתכללות שלנו באותה המערכת שבה מתבצעים תהליכים שונים של חילוף – כמו בגוף שלנו, עם מערכת הדם, הלימפה, העצבים ומערכות הקשר השונות.

החיים הם הקשר בין האלמנטים, הכניסה והיציאה של האנרגיות, חילוף החומרים. ובמערכת הקשר בינינו – החילוף מתבצע ברמת הרצונות.

לכן אנחנו צריכים לתאר לעצמנו כיצד אנחנו יכולים לעורר בעצמנו את אותה המערכת, מבלי לחכות עד שהיא תעורר אותנו "בעיתו", לפי התוכנית שאת פעולתה אנחנו מרגישים על עצמנו, בדרך כלל לא בצורה נעימה במיוחד.

אם נוכל לעורר את המערכת הזאת, אנחנו נרגיש אותה כנעימה, מפני שבדרך להתעוררות שלה, אנחנו נתחיל להבין אותה, להסכים איתה, להסכים עם זה שאנחנו צריכים להשפיע, להיות קשורים זה לזה, להיות כלולים באותה המערכת. החוק הכללי של המערכת הזאת הוא חוק הערבות, הקשר ההדדי המלא בין כל החלקים. כזה הוא החוק של הגוף הבריא, שנמצא בהרמוניה, בגלובליות, באינטגרליות השלמה.

לכן אנחנו קוראים את ספר הזוהר, שמדבר על אותה המערכת. המקובלים לא מספרים על שום דבר אחר. חוץ מזה אין יותר על מה לדבר. כי העולם שלנו הוא ההעתקה ההפוכה של אותה המערכת, ההעתקה המקולקלת לחלוטין. כלומר, הקשרים בה כביכול קיימים, אבל אנחנו לא רואים אותם, לא לומדים אותם בצורה נכונה ולא יודעים איך להשתמש בהם. הכול הפוך.

לכן, המשבר שאנחנו מגלים היום הוא למעשה הגילוי של אותה מערכת הקשר בינינו. חוץ מזה, ביוונית עתיקה, המילה "משבר" (κρίσις) פירושה נקודת מפנה, כלומר תיקון ולא קלקול. וזה באמת תיקון.

גם בעברית המילה "משבר" היא כינוי לאובניים, שהוא כיסא מיוחד שעליו נשים יולדות היו יושבות בעבר. כתב על כך רש"י בפירושו על התורה (שמות א'): " האבניים – מושב האישה היולדת, ובמקום אחר קוראו "משבר"".

אז בואו נקרא את הזוהר בתקווה שתתגלה לנו מערכת הקשר הזאת בינינו.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 02.10.2011

ידיעות קודמות בנושא:
קשורים ברשת אחת
"משבר" = לידה חדשה
בין הרצוי והמצוי

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Fuf7v

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest